על מקור המילה מפץ ועל המשמעויות השונות שלה.

מנחם: שלום לרות אלמגור-רמון, כאן מנחם פרי. מדברים היום הרבה על "המפץ הגדול"  – הנקודה שבה התחיל היקום שלנו. המפץ הגדול, רותי, בן כ-14 מיליארד שנה, והמילה "מפץ" – בת כמה היא?

רותי: על פי התאוריה של "המפץ הגדול" ראשיתו של המרחב ושל הזמן הייתה במעין התפוצצות עצומה שבעקבותיה התפשטו כמויות עצומות של חומר וקרינה לכל עבר. מפץ – משורש המילה נ-פ-ץ.

המילה 'מפץ' קיבלה את השראתה מלשונו של יחזקאל. שישה אנשים הוא ראה בחזונו "וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצוֹ בְּיָדוֹ" – כל אחד מהם החזיק בידו כלי משחית – כלי מנפץ.

אבל המשמעות הכללית של ניפוץ רחבה יותר – לאו דווקא התפוצצות, אלא פיזור: "שְׁלשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ" – בתיאור הזה, בספר בראשית, אפשר לראות את 'המפץ הגדול' של האנושות. ומן המשמעות הכללית הזאת נוצר בלשון חכמים הפועל לנפץ – לחבוט בקני פשתן עד אשר הם הופכים לחוטי טווייה – החיבוט כאילו מפזר אותם, שוטח אותם. ומאותה המשמעות נולד בתקופה ההיא עוד מפץ – מצע המשמש לישיבה או לשכיבה – מעין מחצלת רכה. ויש גם גרסאות – מפֵּץ: "הַמַּשְׁרֶה אֶת אִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי שָׁלִישׁ", כתוב במשנה, במסכת כתובות, כלומר הבוחר לפרנס את אשתו על ידי אפוטרופוס, "נוֹתֵן לָהּ מִטָּה, מַפָּץ, וּמַחְצֶלֶת". והאיש רחב הלב ייתן בוודאי לאשתו – מפץ גדול.

מנחם: רא"ר – תודה רבה!