גלו אם אם יש קשר בין הצהרה ובין יצהר ובין צהריים.
מנחם: שלום כאן מנחם פרי. היום לפני תשעים וארבע שנים חתם שר החוץ הבריטי, הלורד בלפור, על הכרזת התמיכה של בריטניה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. המסמך הזה קיבל את הכינוי "הצהרת בלפור" – מהי הצהרה, רות אלמגור-רמון?
רותי: את המילה "הצהרה" חידש אליעזר בן-יהודה לתרגום דקלרציה. זאת נקודת הסיום של הסיפור, וממנה נדלג לאחור – לנקודת ההתחלה.
על הרשעים אומר איוב שהם "יצהירו" אבל יישארו צמאים. יצהירו – יסחטו שמן מן הזיתים. יצהירו – כמו 'יצהר' – שמן. להצהיר, בלשון התנ"ך – להפיק שמן.
בספר בן-סירא – ספר חיצוני שלא נכנס לתנ"ך ולשונו מבשרת את לשון חכמים, המצהיר הוא השמש – שמש בלשון התנ"ך, נזכיר, גם זכר – "בהצהירו ירתיח תבל" – כתוב שם על השמש, וכאן ההצהרה קשורה בצהריים: השמש מצהיר – כלומר מגיע לנקודה שבה הוא נמצא בצהריים. ואז הוא "מרתיח את העולם". במדרש 'מצהיר' הוא מבריק – שוב – בהשראת השמן.
כאן אפשר לראות את קרבת המשמעות בין השורשים צה"ר וזה"ר. השמן – "מצהיר את הגוף" כתוב במדרש לספר ויקרא, כלומר מבריק אותו. מנדלי מוכר ספרים כתב בספרו "מסעות בנימין השלישי" על היהודי העולה מבית המרחץ – מבריק וזוהר, ובלשונו: "הניצוץ הישראלי בוער בו ומצהיר מריסי עיניו".
בן יהודה חידש חידוש מבריק: הוא מצא במילה הלועזית דקלרציה את היסוד קלאר – כמו clear באנגלית – ברור, בהיר, קישר בין בהיר לזוהר, מבריק, וחידש – הצהרה.
ומכאן הצהרת אמונים, הצהרת הון, הצהרת כורש, וגם הצהרת בלפור.
מנחם: רא"ר – תודה רבה!
כתיבת תגובה