הרתעה

מנחם: שלום, באולפן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. מדברים אצלנו הרבה, רותי, על עונשים מרתיעים ועל הרתעה בכלל – מהי הרתעה, ואיך היא קשורה לאשת פוטיפר?

רותי: אל יוסף ואשת פוטיפר עוד נגיע, אבל קודם כול – על מרתיע: "שלושה דברים שמע משה מן הקדוש ברוך הוא והרתיע לאחוריו", כתוב במדרש לספר במדבר. היום היינו אומרים – נרתע. משה נרתע לאחוריו למשמע הדברים.

הרתיע – פירושו היום – גרם למישהו אחר להירתע. גם נרתע יש במדרש, אבל זהו פועל נדיר. אהרן, למשל, נבהל מגודל התפקיד שהטיל עליו משה אחיו, ויש במדרש תיאור דרמטי מאוד, במעמד יציקת השמן על ראשו של אהרן: "בשעה שיצק משה שמן המשחה על ראש אהרן נרתע ונפל לאחוריו ואמר: אוי לי".

גם הפועל 'נרתע' וגם המילה החדשה 'הרתעה' משמשים היום בעיקר במובן המושאל ולא במובן הממשי: "השר אינו נרתע מן הביקורת" – עומד על דעתו, או: "אמצעי ההרתעה של הצבא יחזקו את העורף" – יגרמו לאויב להימנע מפעולה. ועונש מרתיע – עונש הגורם להימנע מעברה. ובמובן הממשי חודשה בעברית המילה רתע – תותח ללא רתע הוא תותח הנרתע לאחור פחות מתותח רגיל, בזכות תרמיל בעל מבנה מיוחד – תרמיל מחורר.

ועכשיו לאשת פוטיפר – אשתו של רב-הטבחים שקנה את יוסף מידי הישמעאלים. לאחר שניסתה לפתות אותו בלא הצלחה, "נתנה שרתוע של ברזל תחת צווארו", כתוב במדרש, "עד שיתְלה עיניו ויביט בה". שרתוע הנתון תחת הצוואר – ייתכן שגם הוא קשור בהרתעה.

מנחם: רא"ר – תודה רבה!

מה דעתך על אלה?

אלוף – אלופה אסופה ביקורת, בקרה, לבקר ביעף וכדור-עף