על הגיית חכמי חלם, פילים, קבוצת הכדורגל באיירן ועוד שמות שבמקורם יש צרור שוואים.
מנחם: שלום כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. חלם, חכמי חלם – כך אומר יוסי בנאי וכך כולנו אומרים. השם חלם – נשמע עברית טהורה , לא?
רותי: נכון, מפני שאנחנו עברתנו את השם לפי נוחיותנו.
העיר היא עיר אמיתית, במזרח פולין, ושמה חֶלְם. הלמ"ד הזאת קשה לנו, אבל גם בלמ"ד רגילה – חלם – הצורה קשה לפה הישראלי, ואנחנו מגניבים לשם עוד תנועה אחת, ואומרים חֶלֶם. כך המילה נשמעת עברית: חֶלֶם כמו תֶלֶם או גֶלֶם. הקושי הזה שלנו, דוברי העברית, להגות צירופים מסוימים של שני עיצורים, שתי אותיות רצופות בסוף המילה, למ"ד מ"ם למשל, מוליד צורות כאילו עבריות כמו חֶלֶם.
מאותה הסיבה קשה לנו לומר את שם העיר בגרמניה – באיירן – ביתה של קבוצת כדורגל ידועה, והגרסה – כחול לבן – היא בדרך כלל באירֶן. גם מי שאומר פילִים במקום פילְם או סוציאליזִים במקום סוציאליזְם מתקשה בהגיית צמד עיצורים בסוף המילה.
מנחם: והתופעה הזאת חדשה בעברית?
רותי: או, זה הדבר המעניין: בשפה הקדם-עברית היה משקל שלם של מילים במתכונת כַּלְבּ, מַלְכְּ, בִּגְד, ועם התגבשות העברית היה לדוברים קושי בהגיית המילים האלה והם הוסיפו תנועה בין שתי האותיות האחרונות. כך קיבלנו את השמות: כֶלֶב, מֶלֶך, בֶגֶד – משפחה שלמה של שמות עצם. והרי זה בדיוק התהליך שבו נולדו חכמי חֶלֶם שמקורם בעיר חלם.
מנחם: רות אלמגור-רמון – תודה רבה.
כתיבת תגובה