מיוחד לרגל יום המדע הלאומי.
מנחם: שלום לרות אלמגור-רמון, כאן מנחם פרי. יום הולדתו של אלברט איינשטיין היום – 131 שנים – והיום הזה נקבע ליום המדע הלאומי. לפני חמישים ושתיים שנה הוקמה האקדמיה הלאומית למדעים, ונשיאה הראשון היה מרטין בובר – הוגה הדעות, חוקר החסידות ומתרגם התנ"ך לגרמנית, בעל תורה רבת השפעה בתחום החינוך והחברה. בובר עלה מגרמניה בן שישים, ואף שידע עברית כתב בגרמנית, וטבע בה מונחים חדשים. על תרגומו של אחד המונחים ביקשת לדבר היום, רותי.
רותי: בובר, בחיבורו החשוב "אני ואתה", טובע שני סוגים של קשר בין אדם לחברו: "אני-אתה" – ich-du בגרמנית – הקשר המומלץ, שבו אדם רואה לנגד עיניו את זולתו כשווה לו, והקשר שהוא מתנגד לו, הנקרא בגרמנית ich-es. es משמעו הוא – לדומם בלבד, כמו it באנגלית, ובו בחר בובר לתאר יחס שבו אדם רואה לנגד עיניו רק את עצמו ומין "הוא" רחוק, כללי וערטילאי.
הסופר צבי ויסלבסקי, מתרגם הספר בשנת 1959 קרא ליחס הלא רצוי – "אני-לז". לז – מן המילים המקראיות "הלז", "הלזה", שמשמען "ההוא" – גם לאדם וגם לדומם: "הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה" אומרים אחיו של יוסף כשהם רואים אותו מרחוק, והמלאך אומר לגדעון: "קַח אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וְהַנַּח אֶל הַסֶּלַע הַלָּז". ויסלבסקי הרגיש שהמילה "לז" מביעה את הריחוק שביקש בובר להשיג במילה הגרמנית es, וכך טבע את המונח "אני-לז" להבעת היחס הפסול לזולת.
מנחם: רא"ר – תודה רבה. ובעוד שבועיים תתכנס האקדמיה הלאומית למדעים להרצאה השנתית הראשונה על שם מרטין בובר, נשיאה הראשון.
כתיבת תגובה