על ההבדל המחודש בין חופש לחופשה, ומה יהיה על החופש הגדול?
מנחם: שלום כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. חופשת הקיץ של התלמידים מתחילה היום – החופש הגדול, ולכבודה נדבר על חופש ועל חופשה.
רותי: היום, מנחם, אנחנו מבחינים בין חופש – חירות, לבין חופשה – פגרה מלימודים או מעבודה.
אבל ההבחנה הזאת חדשה בעברית החדשה.
אליעזר בן-יהודה כותב במאמרו "ע"ד יישוב ארץ ישראל" שאי-יישוב הארץ כמוהו כמוות: "מות נמות עתה בעת אשר חופשה נתנה לנו לחיות ולעמוד על נפשנו!"
"חופשה ניתנה לנו" הוא כותב, על דרך הדברים מספר ויקרא על שפחה שלא שוחררה: "חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ". אמנם "חופשה ניתן", כתוב, ולא 'ניתנה', ואולי היה צריך להיות חופשהּ – החופש שלה, אבל זה מקורה היחיד של ה'חופשה'.
המילה 'חופש' גם היא כתובה בתנ"ך רק פעם אחת, בצירוף "בגדי חופש" – כנראה בגדים יקרים שהם סמל לחופש.
אבל יש בתנ"ך כמה פעמים "חופשי" ו"לחופשי", שבבסיסם המילה 'חופש' – חירות.
בן-יהודה ושאר בני תקופתו אינם מבחינים בין 'חופשה' ל'חופש': יוסף חיים ברנר כותב בסיפורו "מסביב לנקודה": "ניתנה לו… חופשה גמורה מעבודת הצבא", וגם כאן אפשר לשמוע ברקע "חופשה לא ניתן לה". וביאליק, בסיפורו "החצוצרה נתבישה", משתמש בשתי המילים במשמע פגרה: "קבל…חופשה לשבועים", הוא כותב, וגם "במלאת ימי החפש". כשנקבעה ההבחנה בין חופש לחופשה כבר היה "החופש הגדול" נטוע ומבוסס בעברית שלנו.
מנחם: רא"ר – תודה רבה, ולתלמידים חופשה נעימה ובטוחה!
כתיבת תגובה