על מקורם של כמה ביטויים בעברית ימינו שמקורם ביידיש.
מנחם: שלום, באולפן מנחם פרי ורא"ר. ספרה של אורה אחימאיר "כלה", המבוסס על חקר שורשי משפחתה, מתאר, בין השאר, את החיים בצפת, עיר המקובלים, בראשית המאה העשרים. התיאורים החיים עד מאוד בספר, מתעדים גם את לשונם, ואת רותי ביקשת להאיר צד אחד של הלשון הזאת.
רותי: כן, לשונם של היהודים בצפת הייתה יידיש בעיקרה, מעורבת בעברית, ואורה אחימאיר מדגימה כמה וכמה אמירות ביידיש, ומהן אפשר ללמוד, לצד התיעוד של לשון המקום והזמן, עד כמה השפיעה היידיש של התקופה הזאת על העברית בת זמננו: "פון שווערע ארבעט שטארבט מען נישט", למד על בשרו סבה של המחברת – מוישה יידע, כלומר: מעבודה קשה לא מתים.
והביטוי הזה משמש היום בפינו, כאילו נולד בעברית. ואמו, סבתא הודס, אומרת על בתה – גיבורת הספר: "תמיד עושה ההיפך ממה שמבקשים. לא חסר הרבה ששוב תהיה אראפ פון זינען" – בתרגום מילולי: למטה מן הדעת, מחוץ לדעת, כלומר: תצא מדעתה.
אמנם הביטוי "יצא מדעתו" נמצא בעברית בלשון המדרש, אבל הוא נדיר מאוד, ונראה ששימושו הרגיל ביידיש הוא שהעצים אותו בלשון ימינו. ו
אולי הביטוי השכיח ביותר בביטויים המתורגמים מיידיש, הוא "אל תבלבל את המוח", או בתרגום מילולי: 'אל תבלבל בראש': "דריי נישט אין קאפ", אומר סבא לסבתא, כשהיא דואגת לבתה שהתמהמהה. תיעוד מרגש של היידיש שהשפיעה על לשונם של כל דוברי העברית בדורנו – בלי תלות במוצאם.
מנחם: כלה מאת אורה אחימאיר – תודה לך, רא"ר.
כתיבת תגובה