מה הפירוש "בן חורין" ועל שתי המשמעויות של המילה "חור".
מנחם: מועדים לשמחה, באולפן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. והיום נחפש את הקשר בין פסח לבין משכנתאות. ונפתח – בבני חורין.
רותי: ילדים בעלי דמיון קושרים את בני החורין לחורים שבמצה. ובאמת – אלה וָאלה חורים, וְאלה וָאלה מן התנ"ך, אבל יש חור ויש חור.
החור שבמצה, החור של העכבר והחורים בשניים מקורם במילה חור שמשמעה נקב. כשנמצאה תחזוקת בית המקדש לקויה לקח "יהוידע הכהן ארון אחד ויקוב חור בדלתו ". לחור הזה שלשלו הבאים לזבוח את תרומותיהם ובאה ישועה לבית.
אבל יש במקרא גם חור אחר, משורש אחר, ומשמעו אדם מיוחס, בן אצילים: כשראתה איזבל את אחאב בעלה שרוי בדיכאון על שנבות לא הסכים לתת לו את כרמו, כתבה בשמו מכתבים "אל הזקנים ואל החורים". את הצירוף בן חורים, במ"ם בסוף, קיבלנו מקהלת: " אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים", כלומר נכבד. בלשון המשנה והתלמוד התחלפה המ"ם בנו"ן כמנהג הלשון הזאת, וגם המשמעות נשתנתה מעט: מעתה בן חורין הוא כל אדם חופשי ומשוחרר. גם המילה 'משוחרר' באה מאותו החור, וכמוה המילה חירות – חופש, וגם – הנכסים המחוררים, כך נהגו לומר מומחי הנדל"ן בימי חז"ל. נכס מחורר הוא נכס לא ממושכן, ובלשונו של רש"י נכס בן חורין שאינו משועבד, והנה לנו הקשר בין משכנתאות לחג הפסח.
מנחם: תודה לך, רא"ר, וחג חירות שמח.
כתיבת תגובה