אחת ולתמיד! גלו למה מתחילים בנוכח: "בָּרוּךְ אַתָּה ה'" ומייד עוברים לנסתר: "קִדְשָנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ" (במקום: קידשתנו במצוותיך וציוויתנו).
@yiramne אחת ולתמיד! למה מתחילים בנוכח: "בָּרוּךְ אַתָּה ה'" ומייד עוברים לנסתר: "קִדְשָנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ" (במקום: קידשתנו במצוותיך וציוויתנו)? #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #לשון #עברית #השפה_העברית #דקדוק #סליחות #ראשהשנה #יוםהכיפורים #יוםכיפור #חגיתשרי #ברכות #תפילה #ברכה #נוסחהברכה #נוכח #נסתר #ברוךאתהאדוני #ברוךאתההשם #נוסחהתפילה #נוסחהברכות
תמלול:
חשבתם על זה פעם? מרוב שאומרים את זה לא שמים לב לבעיה:
אומרים בָּרוּךְ אַתָּה ה' – אתה בנוכח. וממשיכים: אֲשֶׁר קִדְשָנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ – בצורת נסתר, לא אומרים שקידשתנו במצוותיך וציוויתנו (אתה, נוכח) אלא קידשנו וציוונו (הוא, נסתר).
למה מתחילים מאתה–נוכח ועוברים להוא–נסתר?
יש על זה כל מיני תשובות, אבל התשובה הפשוטה ביותר שאני מצאתי (אומר אותה ר' צדקיהו בן אברהם הרופא, בעל "ספר שיבולי הלקט") היא שפשוט מדובר בחיבור של שתי דעות שמופיעות בגמרא.
בגמרא בירושלמי (ברכות פ"א ה"א) כתוב:
"רב [שם של אמורא] אמר צריך לומר אתה, ושמואל אמר אינו צריך לומר אתה".
בברכה שתיקנו חז"ל מיזגו את שתי הדעות: אומרים אתה – כמו שאומר רב, ואומרים קדשנו, ציוונו – ולא קידשתנו, ציוויתנו – כמו דברי שמואל. וכך קיבלנו גם אתה-נוכח וגם הוא-נסתר.
שילוב של כמה דעות לכדי אמירה אחת אנחנו מכירים מעוד מקרים, כמו בהגדה של פסח וכמו בברכות התורה ובברכת אשר יצר, אבל הרחבה בנושא תהיה חריגה מהעניין הלשוני שלנו.
כתיבת תגובה