על מקור המילים: פרש, פרשה, לפרש, פרשן, פרשנות, פרישה, הפרש, פרישות, פורש, לפרוש.
את הנושא הזה חייבים אחת ולתמיד לפָרֵש: מה הקשר בין רוכבי-סוסים, נזירים, ציפורי-שיר ופרשת השבוע? כמובן, השורש פ-ר-ש.
הסוס קדם לפָּרָש, ולכן נפתח בו. כבר במקרא לו היה מעמד מיוחד בין חיות הבית, וביטויים רבים מעידים על יוקרתו: החל מהתיאור "סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם", עבור דרך "וַיַּעַשׂ לוֹ אַבְשָׁלוֹם מֶרְכָּבָה וְסֻסִים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו", ועד "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים" בספר דברים, כאחד מן הציוויים למלך הראוי. מעמדו המיוחד של הסוס נגזר כמובן מחוזקו ומהירותו, תכונות שאפשרו לו להיות הגרסה הקדומה של טנק המלחמה. אבל יש מי שמייחס לו גם תכונות של ידיעה, או לפחות של מקור-מידע "קרוב לעניינים". מכאן הביטוי the horse's mouth straight from, ישירות מפי הסוס, שהוסבר כמידע ו"טיפים" שמסרו "מקורבים" למהמרי סוסים, וככל שהמידע מוצק יותר הוא "קרוב למקורות". את ההסבר הזה קיבלנו ישירות מפי הסוס.
הסוס וכל מה שקשור בו הגיע גם למחוזות אחרים. מן הלטינית caballus, סוס, קיבלנו את cheval בצרפתית, caballo בספרדית ו-cavallo באיטלקית. ומכאן, כל לשון לקחה את ההקשרים למחוזות שלה: קצ'קבאל, היא cacio (גבינה באיטלקית) + cavallo, ונטען שהשם caciocavallo נובע מכך שאת שני שקי הגבינה היו משאירים להבשיל על גב הסוס. לצרפתים היתה מכונית סיטרון דה-שבו המפורסמת, כאשר deux chevaux הם בעצם "שני סוסים". אז נכון שהיה לה מנוע קטן מאוד של 425 סמ"ק, אבל בכל זאת היו לה יותר משני כוחות-סוס, והביטוי נגזר מצורת חישוב מיוחדת של מיסוי לפי כוחות סוס. ולמה רק לצרפתים? גם לנו היתה מכונית סוסיתא שהורכבה בישראל!
לסוס לבדו אין הרבה יכולות ודרוש לו פָּרָש שינהג בו, ומי לנו כאלישע שביכה את אליהו הנביא "אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו", ובעקבותיו הלכו גם מבַכִּים בעת האחרונה. הפרש הצרפתי הוא chevalier (כמו השחקן מוריס שֶבלייה), ואבירות – בעקבות כלי-הרכב המשמש את האביר, שכמובן איננו חי"רניק פשוט – היא chivalry. ומאותו עולם תוכן: במשחק השחמט, בפי העם הוא סוס, בלשון המגוהצת הוא פרש – ואילו באנגלית מעדיפים לקרוא לו knight, אביר. לפני ה-caballus, הלשונות השתמשו בצורה הלטינית הקודמת לסוס, equus. ברומי, אחד המעמדות הגבוהים נקרא מעמד הפרשים, ordo equester, מפני שהדרישה המוקדמת להשתייכות אליו היתה סכום כסף מספיק להחזקת סוס. אין לו קשר לאבירים הרכובים שיבואו בימי הביניים מאות שנים לאחר מכן. את equus תמצאו בעיקר בשמות מדעיים (לטיניים כמובן) של בעלי חיים, כמו Equus mulus (פֶּרֶד) או Equus burchelli שהיא סתם זברה מצוייה. מאותו מקור לשוני קדום נוצרו גם ה-equus הלטיני וגם ה-hippo היווני, סוס, שממנו קיבלנו למשל את ההִיפּופוטם, סוס היאור – וגם את ההיפּוֹדרוֹם, מגרש מרוצי הסוסים.
והפָּרָש העברי, איך הוא קשור לפרשה הזו? אכן, דרוש כאן פירוש. הפָּרָש הוא בעצם סוס, עם קירבה מילולית לפַרַס בערבית ובעוד לשונות באיזור. מכאן גזרו בעברית ובאותן לשונות את הפָּרָש שהוא הרוכב. אין לכך קשר לעוד שני שימושים לאותו שורש: הראשון הוא זה הנוגע לפירושים, ומכאן גם פרשנות, פַּרְשן וכדומה. והמשמעות השנייה היא זו שעניינה פּרישָה, הפרדה. ממנה נגזרו גם הֶפְרֵש (אבל לא פֶּרֶש של המעי, שהוא ממקור מילולי אחר!) ופרָשָה – כגון פרשת השבוע, שהיא חלק נפרד, מופרש – וגם פּרישוּת. ולכן, מי שמנהל חיי פרישות הם לא הפרשים (שאין להם קשר לעניין) אלא הפרוּשים, אלה שפָּרשו מן הציבור, הפּוֹרשים. ומה עניינה לכאן של משפחת ציפורי-השיר הקרוייה פרושיים? שמה המדעי הוא Fringilla cælebs, ועליה מספר חוקר-המילים קליין כי היא קרוייה כך מפני שהזכרים עפים בנפרד, לפני הנקבות, כדי להכין מקום דגירה. אבל זו כבר פרשה אחרת.
כתיבת תגובה