על מקור המילים: משקפת, השקיף, משקפיים, השקפה, שקופית, שקף, תשקיף; שקוף, משקוף, אסקופה, ספקטרום, אספקלריה.
שָׁקוּף – וּלמי שלא יָדע, זו העברית העכשווית למילה בָּרוּר – שהמילים תַּשְׁקִיף, משקפיים והשקָפָה באות מאותו שורש. אבל איך הגיע לכאן מַשׁקוֹף הדלת?
בדרך כלל, השורש ש-ק-ף משמש כדי לציין ראייה: אנחנו משקיפים לעבר מישהו, ודמותו נשקפת אלינו בחלון. "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר… וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה". הראייה הביאה ליצירתן של מילים שונות, כולן מאותו שורש: אחת המוקדמות שבהן היא משקפיים, שהחליפה את "בתי-עיניים", ואת "מַראות זכוכית". את המילה חידש ב-1890 המורה אריה לייב חזן מהעיר גרודנו, והוא צירף את השורש העברי למילה היוונית skopeo שגם עניינה ראייה, ותמצאו אותה גם במילים טלסקופ, מיקרוסקופ וכד'. מחייה השפה העברית אליעזר בן-יהודה הוסיף את החידוש שלו משקֶפֶת, ובלשון מילונו: "משקפת-המרחק, שפופרת של הבטה למרחוק, telescope".
בהמשך נוצרו התַּשְׁקִיף, מסמך המלווה כל הנפקה של ניירות-ערך ובה צריכים להציג בצורה שקופה את כל נתוני החברה. באנגלית הוא prospectus, מילה המשמֶרֶת את הראייה לרחוק, ההשקפה: pro, למרחק, ו-spectus הוא מן השורש specere, לראות, וממנו גם spectacle, מופע, אירוע שרואים אותו; וגם ספֶּקטרוּם, וגם specchio (מַרְאָה באיטלקית), וגם האספּקלריה שלנו! כל המילים האלה שומרות על הקשר של המקור המילולי עם skopeo היוונית. כך נוצרו גם השקָפים שמשמשים אותנו בהרצאות, והשקוּפיות שהיו פעם מאוד פופולאריות, וגם שיקוף הריאות – ובפסיכולוגיה, הטכניקה הטיפולית שיקוף שבה מנסֵח המטפל את דבריו של המטופל ומציג בפניו את המשמעות הרגשית של דבריו. האם הטכניקה יעילה? זה כמובן עניין של השקפה, מילה שיש לה מקום של כבוד בעיתונות העברית: "השקפה" היה כתב-העת של אליעזר בן יהודה בתחילת המאה ה-20, ו"המשקיף" היה בטאונה של התנועה הרוויזיוניסטית בשנות ה-40. וכל זה, עוד לפני ששר בטחון אחד הפסיד לא מעט יוקרה לאחר שהביט במשקפת שהכיסויים לא הוסרו ממנה. אבל כמאמר המשורר נתן אלתרמן: "אל תרכיבו משקפיים, לא קודרות ולא שמחות / הסתכלו נא בעיניים, בעיניים פקוחות".
האם הדברים הם כל-כך שקוּפים? מתברר שדווקא שָׁקוּף – למרות שלכאורה הוא בא מכיוון הראייה – ייתכן שמקורו אחר: "וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים" נאמר במקרא בתיאור בניין בית-המקדש שהקים שלמה המלך. אולם, בתקופת המקרא כלל לא היו חלונות שקופים, כאלה המחדירים אור, והתרגומים המוקדמים לא התייחסו לתכונה זו, ותרגמו אותו לקורות-רוחב, כלונסאות. ואכן, משמעות אחרת של השורש ש-ק-ף, כגון בפועל משקיף, פירושה להַדֵּק, ומכאן המַשְׁקוֹף (וגם: שְׁקוֹף) שמחבר בין שתי מזוזות הדלת או החלון. על נוח שהתקין משקופים נאמר בבראשית רבה: "והיה משקיף בה (בתיבה) ועולה, ומשקיף בה ועולה, עד שהעמידה על אמתהּ". ואם המילה בהקשר הזה נראית לכם מוכרת, זה מפני שהיא קרובה למילה אַסְקוּפָּה, מִפְתן, ומכאן הביטוי "כאסקופה נדרֶסֶת" למישהו שחובטים בו ומבזים אותו.
המילים הלועזיות למשקפיים הן שגרתיות, אבל אחת מהן מפתיעה מאוד. באנגלית eye-glasses, ובאיטלקית occhiali (מ-occhio, עין, כמו בעדשת ה-ocular שבמיקרוסקופ). בצרפתית הן כבר lunettes, שזו צורת-הקטנה של luna, ירח, בגלל צורתן הקמורה של העדשות. והכי מפתיעה היא die Brille בגרמנית (בְּרִילֶן באידיש), שהיא לא פחות משימור שמו של המחצב בֶּרִיל, קרובו של היסוד בֶּרִילִיוּם. הבֶּריל המלוטש שימש כתחליף לזכוכית אופטית ומכאן Brille למשקפיים! וכמה זה שקוף שגם בריליאנטים, יהלומים, הם משורש brilliant, מבריק, זה.
כתיבת תגובה