על מקור המילים: להתרפס, רפיסות, רפש, מרפסת, טראסה, גזוזטרה, בלקון, סצנה, פלאנצ'ה.
האם הקשר בין שכיבת-סְמיכָה, גזוזטרה וארגון צבאי בלבנון, נראה לכם רוֹפֵס? מייד הוא ייראה מוצק יותר, בייחוד אחרי שנֵצֵא לדרך עם השורש ר-פ-ס. משמעותו, לפי המילון, קשורה בחולשה, בהשפלה וכניעה, ומכאן מתרַפֵּס, מי שדורכים עליו, רומסים אותו. ואף נטען כי רְפִיסָה ורְמִיסָה הן אותו רעיון בחילופי אותיות – כמו שנאמר במדרש: "מה גֶפֶן זו, בתחילה היא נִרְפֶּסֶת בָּרֶגֶל ואחר כך עולָה לשולחן מלכים". והמתרפס הוא זה שעושה עצמו למִרְמָס: "לך הִתְרַפֵּס באבק רגליהם של גדולים ממך והמליכֵם עליך" אומר מדרש רבה בפרשת יתרו.
חילופי אותיות אחרים, הפעם רפס ורפשׂ (שין שמאלית) מביעים אותו רעיון, שכן נרפס פירושו גם נתמלא טיט ורפש; רֶפֶשׁ, מִרְפָּשׂ ומִרְפָּס, לכולם אותה משמעות של השפלה וגם התלכלכות. אבל, בניקוד אחר המשמעות שונה לגמרי: מַרְפֵּס הוא אותו רווח קרומי דק שבין עצמות הגולגלת של תינוק בטרם התקשרו העצמות זו לזו, בלעז fontanelle. אלא שמַרְפֵּס זה קשור למשהו חלש, רופֵס: אמנם, אותן אותיות שורש, אבל כנראה אין קשר לרמיסה ולהתרפסות שהוזכרו ואף לא ללכלוך.
ולעומת זאת, המִרְפֶסֶת (או גם מַרְפֶּסֶת) המוכרת לנו כחלק מן הבניין, קשורה אף קשורה: היא קיבלה את שמה מן הלוח שמניחים כדי לדרוך עליו, מעין יציע: "נֶסֶר וכיוצא בזה קבוע בכותל לפני הפתחים של העלייה שעולים עליה בסולם וממנה נכנסים דרך הפתחים אל חדרי העלייה", לפי בן-יהודה, והרעיון הוא ש"עושין לפניהם [לפני הפתחים] נֶסֶר ארוך שרוֹפְסִין עליו" לפי רבנו גרשום. את הדיון האדריכלי-לשוני הזה יש להשלים בשלוש מילים שעניין מרפסת: טֶרַאסה שנגזרה מ-terra, אדמה, שטח. נוספת לה גזוזטרה שהיא מן היוונית exsostra, מילולית: משהו שיוצא החוצה, בּוֹלֵט. ומילה חביבה נוספת לתיאור המרפסת, שתשמעו לא מעט בקרב דוברי לדינו למשל, היא בַּלְקוֹן, וגם באנגלית היא מילה לגיטימית, balcony. מייד נראה, כיצד היא קשורה עניינית ומילולית לאותו נֶסֶר ארוך שיצר את המילה מרפסת.
את המקור המילולי הקרוב ל-balcony רואים חוקרי המילים באיטלקית balco וגם palco שמשמעה בָּמָה, פיגום. במת התיאטרון נקראת בשפה זו palcoscenico, כלומר המִשטח שעליו מוצגת ה-scena, הסצינה. אבל, השורש המילולי הוא מוקדם יותר, והוא שיצר את המילה האנגלית balk שפירושה – קורת-עץ! מילים דומות-צליל ובאותה משמעות קיימות גם בשפות אחרות ממשפחת לשונות זו, והרי לנו הַקֶּשֶר לנֶסֶר התלמודי ולַמרפסת. וזה ממש לא מסתיים שם: קורַת-עץ נקראת באנגלית גם plank (להבדיל מלוח, board, שה-plank עבה ממנו) – ואותה קורה ישרה, היא שנתנה את שמה לתנוחת פּלאנק שמכיר כל מתעמל פילאטיס, ואשר שכיבת-הסמיכה היא אחת הצורות שלה. גם fulcrum – רגל, משען, באנגלית וגם בלטינית – היא משורש זה. ואפילו הפלאנגות הזכורות ממלחמת האזרחים בלבנון כנראה שאבו את שמן ממקור זה: הפלאנגות המקוריות של אלכסנדר מוקדון, נקראו כך בגלל ה-phalanx, ביוונית גזע-עץ, קוֹרָה, ייתכן בגלל הדמיון של מבנה של הכוח הלוחם לאצבעות זקורות. באנטומיה, phalanges, ובעברית גלילים, הן העצמות המרכיבות את שלד אצבעות הידיים ואצבעות כף הרגל.
הדבר הנכון ביותר לעשות, אחרי שכיבות-סמיכה ושיעור באנטומיה, הוא להכין משהו טעים. אבל האסטניסים לא יסתפקו במחבת סתם ויכינו משהו על משטח-הצלייה, על הפְּלאנצָ'ה – בדיוק מן השורש הלשוני שהוליד בין היתר את ה-plank, ובהמשך גם את המילה הצרפתית planche, לוח, גשר-עץ. זה התחבר גם ללטינית planca, לוח-עץ שטוח – ומכאן עבר לספרדית plancha שיש לה כל המשמעויות שתרצו: גם המחבת המוכרת לנו, גם מגהץ, גם לוח – וגם שכיבת-סמיכה!
כתיבת תגובה