במקור כנסייה היה שם נרדף לבית כנסת – על התגלגולת השם מאז ועד העברית שלנו.
רותי: שלום, כאן רות אלמגור-רמון.
בספרו "הנחת יסוד" – מאה מושגים ביהדות, כותב הרב ישראל מאיר לאו: "בשנת תש"מ, בזמן הכנסייה העולמית השישית של אגודת ישראל שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים, הציע האדמו"ר מגור בעל הלב שמחה זצ"ל בפני באי בכנסיה להעתיק את רעיון לימוד הדף היומי גם לתלמוד הירושלמי. ואכן, בט"ו בשבט של אותה שנה הוחל בלימוד הירושלמי". הצירוף "הכנסייה העולמית של אגודת ישראל" הפתיע כמה קוראים: מה לכנסייה וליהדות, הם שאלו.
בעקבות השאלה ביקשנו לומר משהו על המילה 'כנסייה'.
כנסייה במדרש היא בית כנסת – מקום תפילה: "בשעה שישראל מתפללין", כתוב במדרש לספר שמות, אין אתה מוצא שכולן מתפללין כאחד אלא כל כנסיה וכנסיה מתפללת בפני עצמה". וכאן ממירים את המילה 'כנסייה' במילה 'כנסת': "הכנסת הזו תחלה ואח"כ הכנסת האחרת", עכשיו המדרש חוזר למילה 'כנסייה' – "ומאחר שכל הכנסיות גומרות כל התפלות המלאך הממונה על התפלות נוטל כל התפלות שהתפללו בכל הכנסיות כולן ועושה אותן עטרות ונותנן בראשו של הקב"ה". כנסייה – בית כנסת.
ובלשון המשנה כנסייה היא התכנסות: "רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר" כך אומרת מסכת אבות – כָּל כְּנֵסִיָּה שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָה לְהִתְקַיֵּם. רק בעברית החדשה כנסייה היא בית תפילה של הנוצרים, והשימוש הזה דחק את השימושים העתיקים.
מעתה בית תפילה ליהודים הוא רק 'בית כנסת', והתכנסות היא – התכנסות, אספה או כינוס. אבל כשהתכנסה תנועת אגודת ישראל בפעם הראשונה בווינה בשנת תרפ"א, 1921, לא היססה לקרוא להתכנסותה: הכנסייה הגדולה הראשונה.
כתיבת תגובה