איך קורה שאותה המילה משמשת במשמעויות מנוגדות לכאורה? על המילה "אבל" ועל "דווקא".

@yiramne

איך זה קרה??? "אבל" משמשת גם כמילת ניגוד וגם כמילת חיזוק #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #לשון #עברית #השפה_העברית #דקדוק #אבל #דווקא #אכן #אמת #אומנם #אולם #אך #ברם #אלא #דברוהיפוכו #ניגודים

♬ צליל מקורי – ירעם נתניהו

תמלול:

אֲבָל – גם מילת ניגוד: אך, אולם, וגם מילת חיזוק שמשמעה אכן, אמת (משמעות שרווחת בעיקר במקורות העברית ופחות בימינו).

ניגוד וחיזוק באותה המילה – איך זה קרה?

נדגים ממילה בעברית ימינו שגם היא משמשת בשני מובנים שונים לכאורה: דווקא.

היא משמשת במשמעות הרגילה של הדגשה: בעיקר, במיוחד, כמו: "כשאמרת להגיע בשעה 10:00 – דווקא בעשר או שאפשר גם קצת אחרי כן?". אבל בלשון הדיבור דווקא משמשת במובן ניגוד, ובדר"כ ניגוד שיש בו ממד של שלילת מה שחשבו או שאמרו קודם: "דווקא יצאה לי עוגה טעימה" – כלומר חשבתי שהיא לא תצא טעימה והופתעתי לגלות שהיא טעימה.

דהיינו כשמעמידים דברים על דיוקם יש הנחה שמה שנאמר קודם אינו מדויק, כלומר יש פה ניגוד למה שנאמר קודם.

אותו הדבר במילה אבל – גם משמעות של ניגוד וגם משמעות של חיזוק.