על מקור המילים: להחליף, בן חלוף, זרם חילופין, חליפה, מחלף, לחילופין.
מה חולֵף בראשכם עטור מחלפות-השיער (פחות ופחות, ככל שחולף הזמן…) כשאתם חוצים את המֶחלף? נראה, שאין תחליף לדיון בשורש ח-ל-פ.
המשמעויות השונות שנגזרות מן השורש הן קרובות ואפילו חלופיות. כך למשל, ההרהורים והמחשבות הם בני חלוֹף, וגם על מה שכָּלה ונעלם אומרים כי חלף – "כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ", נאמר בשיר השירים – ובהשאלה גם על צמח: "בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ", בתהִלים. נניח בצד את המילה חַלָּף במשמעות של סכין-שחיטה – ומכאן חִלְפִּית, שם אחר שניתן לדג-החרב – ונחזור למשמעויות המקובלות יותר, שעניינן החלפה, שינוי, תמורה. והן רבות מאוד: ביניהן, זרם חילופין בהספקת חשמל; חילוף החומרים בגוף וגם חילופי העונות, ואפילו הייצור
החד-תאי אַמֶבָּה שנקרא בעברית בשם חִילוּפִית, בעקבות היוונית amoibe, שינוי, חילוף.
"לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר דָּתוֹ לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ" נאמר בפיוט הידוע "יגדל אלוהים חי", והוא הד לאחד מעיקרי האמונה שניסח הרמב"ם, ולפיו תורת משה לא תבוטל, ולא תבוא תורה מאת ה' זולתה. ומאותו מקור לשוני טקס הכַּפָרוֹת שבו אומר עורכו (ובסוגריים תבוא החלופה המעודנת של המרת תרנגול בכסף): "זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה [מי שמשתמש בכסף יגיד: זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה] וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם".
ואם כבר הגענו לחֲליפה, גם זו שאנחנו לובשים מקורה מכאן, ואם אתם מחפשים תימוכין לכך מן השפה הערבית: בְּדַאלַכּ, אומרים יוצאי עיראק, "כפּרתי, חליפתי" – ובַּדְלָה בערבית היא חליפה (כזו שלובשים), מהמילה בַּדַאלָה, הוא הֶחֱלִיף. ואם אנחנו כבר במחוזות הערבית, החָלִיף (באנגלית זה מצלצל מאוד אקזוטי, caliph) הראשון היה אבּו-בַּכְּר, היורש, מי שהֶחֱליף את הנביא מוחמד. וזה דומה כמובן לממלא-המקום, תוארו של האפיפיור הקתולי שירש את פטרוס הקדוש, ומאז הוחל בפרקטיקה זו היתה תחלוּפה לא קטנה בתפקיד. ואצלנו היהודים, הֶחֱלִיף, במילה אחת, הוא מי שהחליף דתו, השתמד. כנראה מצא חלופה טובה יותר.
שמשון הגיבור נכנע רק כשדלילה רקמה מזימה ”וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל בִּרְכֶּיהָ וַתִּקְרָא לָאִישׁ וַתְּגַלַּח אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ וַתָּחֶל לְעַנּוֹתוֹ וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו". המחלפות האלה (רַאסְטוֹת של ימינו?) שעיטרו את ראשו של שמשון הן מקלעת שיער שמופיעה רק בסיפור זה במקרא, וקרוייה כך משום שקווצות השיער קלועות, שזורות, מתחלפות אלה באלה. וצריך מעט דמיון כדי להעתיק את המראה לזה של כבישים הנשזרים זה בזה במֶחְלָף – שנקרא באנגלית interchange, בגלל ההתחלפות כמו מקלעת השיער. וכשהכל מתחבר ביחד, נקבל את מֶחְלף שמשון, שיוקם בכביש שבין שער הגיא לבית-שמש, במקום שמוכר היום כצומת שמשון.
נחליף הילוך במסע הלשוני שלנו, ונקווה שהמכונה שלנו לא תיזקק לחלפים יקרים (חֵלֶף ביחיד), שפעם קראו להם חלקי חילוּף. לחילופין, נוכל כמובן לעבור לכלי-רכב חלופי, אלטרנטיבי – בדיוק כשם שהאלטרנטור במכונית הוא מחולל זרם-חילופין, למרות שתחפשו הרבה עד שתמצאו חשמלאי רכב שקורא לו כך.
כפי שאפשר היה להבין, המקבילה הלועזית מדברת על alter (משיפוצים שהם alterations ועד alter ego בפסיכולוגיה), וגם על change שיסודו הלשוני הוא בלטינית cambiare. ממנו ה-cambium שהוא מרקמות הצמח – ועד ה-cambio האיטלקי שהוא בדיוק כמו הצ'יינג' האנגלי של החלפנים. חכמי הלכה בדורות קודמים שעסקו בדיני מסחר השתמשו במונח זה, והמסמך הקרוי bill of exchange – "כתב שסוחר אחד כותב לחברו שישלם ע"ח [על חשבון] להמוכ"ז [מוסר כתב זה] סכום כך וכך", כפי שכותב בן יהודה – נקרא בספרות השאלות-ותשובות "ליטרה די קאמביו", לשון שכמובן עברה וחלפה מן העולם.
כתיבת תגובה