חג לאילנות – ולעצים

(לחצו להגדלה)

גיליון 41, שבט תשפ"ה

מה ההבדל בין עץ לאילן?

המילים עץ ואילן הן מילים נרדפות – עץ מלשון המקרא, אילן מלשון חז"ל.

משפט יפה הממחיש את הבדלי הלשון מובא במשנה במסכת ברכות: כיצד מברכין על הפֵּרות? על פֵּרות האילן הוא אומר: בורא פרי העץ (ברכות ו, א). לשון הברכות נוטה יותר ללשון המקרא, ולכן בה מופיעה הצורה המקראית.

במקרא עץ בא גם במשמעות הדבר שצומח, tree, וגם במשמעות החומר, wood. ייתכן שכדי לבדל בין שני הדברים חדרה ללשון חז"ל המילה אילן, והמילה עץ בלשונם הצטמצמה לחומר.

בלשון ימינו המילה עץ משמשת בשני המובנים, והמילה אילן כמעט אינה בשימוש, למעט במקרים מיוחדים כמו ברכת האילנות, נתלה באילן גדול ואילן יוחסין.

פרי המקרה – מה הקשר לפרי?

נוסף על המשמעות הרווחת של פרי, פרי משמעו גם צאצאי האדם או בעלי החיים, כמו פרי בטן. בהשאלה פרי מציין רווח ותוצאה, כמו פרי המקרה או פרי מחקרו או פרי עֵטו, תוצאה של המקרה או של המחקר או של העט (הכתיבה). וכן מאמציו נשאו פרי או הֵניבו פרי – המאמצים נשאו או הניבו תוצאות וְרווח.

אגב, בתנ"ך המילה פרי מציינת תמיד רבים. במקור פרי הוא שם קיבוצי שמשמעו יבול, תנובת הצמח. רק בלשון חז"ל הפך פרי ליחידה אחת, ונוצרה צורת הרבים, פירות, המשמשת כמובן גם בלשון ימינו.

שדה – זכר או נקבה?

במקרא שדה מינו הדקדוקי זכר. כמו שאומרים באשת חיל: זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ (משלי לא, טז).

בלשון חז"ל שדה מינו הדקדוקי נקבה. כמו במשנה: היתה שדהו זרועה חיטים (כלאים ב, ג).

הסיבה לשינוי היא הארמית: בארמית המילה חֲקַל משמעה שדה. המין הדקדוקי של חֲקַל הוא נקבה, והיא שהשפיעה על המין הדקדוקי של שדה. מהמילה חֲקַל יצרנו בעברית את המילה חקלאות ואת המילה חקלַאי, איש שדה.

בלשון ימינו שדה – זכר.

מה דעתך על אלה?

שׂדה – זכר או נקבה? תלוי מתי כוס – זכר או נקבה? חידה ופתרונה: אַתְּ לזכר – יש דבר כזה בעברית? סכין – חד או חדה?