על מקור המילים: החלטה, חילוט, חליטה, חלט, דטרמיניסטי.
זהו, החלטתי. הפעם עוסקים בשורש ח-ל-ט, ויהיה בזה אפילו יסוד הומוריסטי.
שלוש משמעויות לשורש חלט ולמילים הנגזרות ממנו, ושתיים מהן קשורות. חלט – וממנו החלָטָה וגם החלטי – עניינו בפסיקה, בקביעה ברורה, בדבר בלתי-חוזר. במקרא תמצאו אותו רק בסיפור מלחמות בן-הדד הארמי ואחאב מלך ישראל, שם נאמר: "וְהָאֲנָשִׁים יְנַחֲשׁוּ וַיְמַהֲרוּ וַיַּחְלְטוּ הֲמִמֶּנּוּ". הפרשנים אומרים כי יש לקרוא "ויחלטוה ממנו" ורש"י אומר: "ויחלטו, לשון צמיתות. כרתו הדבר מפיו שלא יחזור בו". המשמעות השנייה מצוייה היום הרבה בשימושם של משפטנים המדברים על ערבוּת חֲלוּטָה, כלומר כזו שמימשו אותה, למשל כאשר בעל החוב לא עמד בתנאי ההלוואה. גם בארמית, לחַלֵּט היא במשמעות של מכירה שאי-אפשר לסגת ממנה ונראה שהמשמעות המקורית היתה לפסוק, להכריע. ולכן, אומר החוקר ארנסט קליין, חילוט זהה להחלטה. באנגלית החילוט הוא foreclosure, מה שמלמד גם על גמירה, סגירה.
מעשה ההחלטה ממש מתחבר עם פעולה תקיפה, חותֶכֶת. בהזדמנות אחרת כבר הוצג כאן הקשר המילולי בין המחליט למי ש"חותך דברים", הפוסק (שמפריד בין דברים ופוסק בדין), וגם הקוצץ, הקצין והקאדי (שופט בערבית).
יושב השופט בלשכתו, וכדי לסייע לו בהחלטה מזג לו כוס תה ובה חליטת צמחים. איזו החלטה יש בחליטה? זוהי המשמעות השלישית, שאין לה קשר לשתיים הראשונות, כי לחלוט פירושה לערבב, ללוּש במים חמים. ומכאן חֶלֶט שהוא בצק שנֶחְלט ברותחים. המילה קרובה מילולית ועניינית לערבית חַ'לַטַ (הוא עירבב, בִּלְבֵּל) – ומכאן המאכל מַחְלוּטָה, ודעו שאניני-חומוס מבחינים בין חומוס "סתם" למסבּחה, משוואשה ומחלוטה. אבל, יש גם תבשיל חיטה שנקרא מחלוּטה וגם מרק מחלוּטה – בקיצור, השם יאה כנראה למאכלים שהם תערובת של דברים. המילה מחלוטה הגיעה גם לתחום הבנייה, וזהו שְמן של אבני כורכר גרוסות במידה לא אחידה, להבדיל מאבן "סומסום" שהיא אחידה ויפה. מחלוטה זו משמשת כמצע בסלילה ובעת הנחת דשא סינתטי.
החלק ההומוריסטי בסיפור הוא שלפי המילון, המילה חֵלֶט פירושה הומור. umor בלטינית היא נוזל, ליחַת-גוף, והיא קרובה למילה humidity, לַחות. הומור התפתחה למה שאנחנו מכירים היום, למשל בצירוף חוש-הומור, מכיוון שסָברוּ שמזג האדם תלוי בליחות גופו. וכך במקורות: "יש באדם ארבעה חֲלָטִים והם המָרָה הירוקה והדם והליחה והלבנה". וגם: "וכן יתעוררו ויתגברו החֲלָטִים לפי ההתעמלות והמנוחה".
מאוד החלטי היה המדען הבריטי לורד קלווין כשקבע את מינוס 273.15 מעלות צלזיוס לאפס המוחלט שאי אפשר יהיה לרדת מתחת לו. כמוהו גם הסופר יגאל מוסינזון כשכתב את ספרי חסמבה, ראשי תיבות חבורת סוד מוחלט בהחלט.
איך נחליט מה ניטול מכל המשמעויות האלה? נפנה ללועזית, שם נמצא את to decide האנגלית וקרובותיה בלשונות אחרות, וגם היא משמרת את החיתוך והקיצוץ שמצאנו בשורש העברי: היא מורכבת מ-de (החוצה, off) + caedere (לחתוך, לנתק). קרובה לה בצליל ובמשמעות הסיומת cide הקשורה בהרג, שתמצאו למשל בג'נוסייד, רצח-עם, וגם ב-suicide, התאבדות. ההחלטה, טִבעה שהיא חותכת ואף מַפְלָה, ומכאן המילה discrimination. זאת ועוד: החלטה היא מטבעה דטרמיניסטית, כזו שמביאה את הדברים לכדי סיום, terminus, סוף, כמו טרמינל, מסוף הנוסעים בשדה התעופה. בלטינית ישנה עוד מילה להחלטה, שגם היא נסמכת על אותו היגיון: decretum וממנה למשל האנגלית decree – מתוך הפועל cernere, לחתוך, להפריד. ממנו גם הפועל האנגלי to discern, להבחין, וגם המילה דיסקרטי, מובחן, מופרד. ואותו שורש מילולי גם ל-crisis, משבר. אבל בכל אלה כבר עסקנו ולכן ההחלטה הנכונה ביותר תהייה לעצור בנקודה זו, וגם אם לא כיסינו לחלוטין (מאותו שורש כמובן) את כל הנושא, לא חילטרנו (אין קשר!).
כתיבת תגובה