על מקור המילים: סכר, מסגרת, סגור, מסגר, סוגר, סגיר, סגריר, קלאוסטרופוביה.
ימי הסַגריר שחלפו ועברו הם הזדמנות טובה להכניס דברים למסגרת ראוייה.
ס-ג-ר במשמעות המוּכּרת לנו קיים בצורה דומה גם בלשונות האיזור, והוא קרוב לְשוני וענייני לשורש ס-כ-ר שממנו הסֶכֶר שסוכר, סוגֵר, את המים בנהר, וגם מי שסוכֵר את פיו. ממנו המסגֶרֶת שיוצרת צורה סגורה, וגם המסגֵר שעושה מסגרוֹת ואולי גם בית לארי הכלוא בסוּגַר. וכמובן גם הסכם ההסגרה, וגם מי שהוא מסוגר, מכונס ומסתגר בעצמו. סֶגֶר הוא הבליטה במנעול הדלת, והשימוש העדכני במילה הוא זה המוטל על תושבי איזור מסויים ואוסר עליהם לצאת ממנו. מן השורש סגר יצרו גם את המילה סְגִיר לחפץ המוכר יותר כ"שַאקל", shackle באנגלית, כמו זה הנראה כאן בתמונה. ואילו כותבים בעיתונות ובפרסום מכירים את הסָגִיר – משפט הסיום שהוא ההוֹפכי של פָּתִיחַ. דווקא לסגריר, שהוא גשם טורדני וחזק, אין קשר לשורש זה אלא למילה בסוּרית סַגְרָא, גשם חזק. אך היו פרשנים ומדקדקים בימי הביניים שניסו לקשור ביניהם, ובהם ריב"ג (רבי יונה אבן ג'נאח) שכתב: "מפני שבני אדם נסגרים מלֶכֶת בעת כזאת".
סָגוּר (וגם סְגוֹר) הוא מה שאינו פתוח – וגם זהב: "וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר" נאמר על הבית "אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַיהֹוָה". שבעה זהבים היו בבית המקדש, נאמר במדרש רבה, ואחד מהם זהב סגור "שהיה סוגר כל הזהבים שהיו שם". אומר רש"י: "זהב סגור זהו זהב טוב. שבשעה שנפתח, כל חנויות של זהב נסגרות שאין מֶכֶר לזהב אחר מפני זה", וגם: "מי שיש לו ממנו סוגרו לעצמו". ואולי, כך במילון בן-יהודה, הכוונה סָגוּר וטָמוּן מפני יקרו וערכו הגדול. מיכאל גולדברג (הר-זהב, בתרגום), אהב את הפסוק בספר איוב "לֹא יֻתַּן סְגוֹר תַּחְתֶּיהָ וְלֹא יִשָּׁקֵל כֶּסֶף מְחִירָהּ", שִינה את שמו – והיה לפרופסור להיסטוריה מיכאל הַרְסְגוֹר.
בתקווה שפתחנו את סגוֹר-ליבכם, נסגור את הפרק העברי ונפתח את הלועזי, שבו הדברים מתחילים בלטינית claudere, לסגור, שתביא אותנו מן האוניברסיטה ועד חדרי-השירותים.
claudere יצרה את ה-clausus, סָגוּר, וממנה ה- numerus clausus (מספר סגור), הגבלת מספר המתקבלים למוסדות לימוד. היום, המונח הזה "מכובס" ומגדיר סינון תלמידים בגלל עודף-ביקוש להשכלה אקדמית, אבל לפני כמה עשרות שנים "כיכבו" בו בעיקר יהודים שהודרו מלימודים גבוהים בלא-מעט ארצות. אל תחפשו אותן רק במזרח אירופה האנטישמית: בשנות העשרים של המאה הקודמת, ראשי האוניברסיטאות היוקרתיות הרווארד, ייל ופרינסטון בארצות הברית טיכסו עצה (ואף פעלו) כיצד להגביל את היהודים, שמניינם בין הסטודנטים החדשים בהרווארד הגיע ב-1922 לשיעור ה"מבהיל" של 20%.
בהזדמנות אחרת כבר הוזכרו כאן באותו הקשר של clausus, סגור, גם הקלאוּסטרופוֹבּיה, פחד ממקומות סגורים; וגם ב-enclosure, מכלאה סגורה, והמסמך המצורף, enclosed; וגם הנזירוֹת החיות בפרישוּת במיתחם ה-clausura, ומאותו שורש גם ה-Cloisters בצפון ניו יורק שהיו פעם מנזרים והיום מוזיאון. בין המילים הנגזרות תמצאו גם את to include, לצָרֵף, להוסיף לַתחום – ואת conclusion, החלטה, שהיא סיום וסגירה של הטיעונים, וסתם closing שהיא סגירת עסקה, ו-clause שהיא פסקה בטקסט או סעיף בחוק.
לא מקרה הוא שאותה מילה באנגלית משמשת גם בפועל to close, לסגור, וגם בשם-התואר close, קרוב. במקור הלטיני claudere ואחריו הצרפתית הישנה clos, המילה אכן שימשה במשמעות של לנעול, לסגור ולתחום. אבל מאוחר יותר, כדרכן של מילים שמשמעותן משתנה ומתפתחת, הדבר שהיה סגוּר ותָחוּם קיבל משמעות של מה שקרוב אליך. מכאן קיבלנו גם את ה-closeup, צילום תקריב. ובכל זאת דברים נשארים סגורים (לפני שעושים להם disclosing) ולכן הארון הסגור הוא closet והיציאה ממנו היא outing, והסימון WC שתראו בכניסה לחדרי שירותים הוא פשוט Water Closet. סגרנו עניין?
כתיבת תגובה