חושבים שנין = הבן של הנכד? תחשבו שוב!

בטוחיים שהנין הוא הבן של הנכד? תחשבו שוב.

אומנם היום נין הוא הדור הרביעי, כלומר הבן של הנכד, אבל לא כך בתנ"ך.

בתנ"ך נין אינו מציין את הדור הרביעי אלא את הדור השני – הבֵּן.

בסיפור אברהם ואבימלך מלך פלישתים כתוב שאלימלך אומר לאברהם*: וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי.

הסדר פה הוא נין ורק אח"כ נכד, ולפי סדר הדורות כאן יוצא שנין הוא הבן (לי, לניני=לבני, לנכדי).

גם מפסוקים אחרים בתנ"ך עולה שנין הוא הבן: וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד, או: לֹא נִין לוֹ וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ.

יש המשערים שהצירוף נין ונכד מציין צאצאים, בבחינת "שניים שהם אחד" רק במילים נרדפות – כמו: נס ופלא, תם ונשלם, בראש ובראשונה, חלק ונחלה.

לא ברור כיצד זה קרה, אבל בלשון ימינו נכד הוא בן-הדור השלישי ונין הוא הדור הרביעי, בעוד במקרא הדור השלישי והדור הרביעי באים במילים הפשוטות – שִלֵּש ורִבֵּעַ: פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.

ועד הלשון (הגלגול הקודם של האקדמיה ללשון) התנגד למשמעות החדשה של נין, ובמקומו קבע את שִׁלֵּשׁ, אבל הציבור אמר את דברו, והאקדמיה ללשון עדכנה את ההחלטה: המילה נין אושרה במשמעות בן הנכד, וכן קבעה כי בן הנין הוא חִמֵּשׁ.

*בסרטון עצמו אמרתי הפוך בטעות