על המשמעות של מדע מן התנ"ך, דרך לשון חכמים וימי הביניים ועד ימינו.

[אות]

מנחם: שלום כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. היום מציינים בכנסת את היום הלאומי למדע, והשנה – בסימן מלאת חמישים שנה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כשנתיים לפני שנוסדה האקדמיה זימן דוד בן גוריון  פגישה של אנשי מדע והודיע: "אנו יכולים לכבוש את מקומנו בעולם רק בשני דברים: בזה שנבנה חברה למופת ובזה שנעשה את הארץ הזאת למרכז גדול של מדע". בן גוריון העדיף לומר "בית ועד" ולא "אקדמיה", אך הוא השתמש בטבעיות במילה 'מדע' במשמעות science – מניין המילה הזאת?

רותי:  'מדע' – משורש המילה 'לדעת' – יש כבר בספרי התנ"ך המאוחרים, אבל המשמעות, כמובן, נשתנתה מאז, והשינוי היה הדרגתי: לאחר שהומלך שלמה נראה אליו אלוהים בחלום הלילה ושאל אותו מה משאלתו. לתשובה שתי גרסאות. בספר מלכים: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע". והגרסה המאוחרת, בדברי הימים היא: "עַתָּה חָכְמָה וּמַדָּע תֶּן לִי",  והתשובה על המשאלה בגרסה  הזאת: "הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ". הלב השומע והיודע להבחין בין טוב לְרע מתפרש בדברי הימים במילים "חכמה ומדע". ובספר דניאל מבקש נבוכדנצר מלך בבל מרב סריסיו לחפש לו נערים יהודים "מַשְׂכִּילִים בְּכָל חָכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע". מדע כאן הוא כלל הידיעות, וגם היכולת ללמוד. את המשמעות הזאת של 'מדע' מוצאים גם במגילות הגנוזות ובספר החיצוני – ספר בן סירא.

בימי הביניים, עם התפתחות המחקר בתחומים רבים, שימשה המילה 'מדע' במשמעות  הידיעות הקשורות במחקר, וב"ספר הכוזרי" של יהודה הלוי בתרגומו של יהודה אבן תיבון, כבר יש  "מדע עיוני", וגם "מַדַּע תְּקוּפַת חַמָּה וּתְקוּפַת לְבָנָה" – בתחום האסטרונומיה. בלשון ימינו 'מדע' הוא science כמו שאמרת, וממנו יש מדעים מדויקים, מדעי הרוח, מדענים, וגם שמות גופים ובהם האקדמיה למדעים.

מנחם:  חמישים שנה להקמתה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.