גלו אם יש קשר בין הרצאה, מרצה ובין רצון, לרצות.
מנחם: שלום לרות אלמגור-רמון. כאן מנחם פרי. היום נפתחת שנת הלימודים במוסדות האקדמיים – אלפי מרצים יעמדו לפני כיתות הלימוד וירצו את דבריהם.
ואנחנו רוצים לשמוע – מניין הגיע המרצה אל העברית שלנו:
רותי: אמרת "מרצה" ואמרת "רוצה", מנחם, ובאמת – ייתכן ששתי המילים מקורן בשורש אחד, שהתרחב לכמה משמעויות:
המשמעות היסודית של השורש ר-צ-ה היא לקבל: "מִנְחֹתֵיכֶם לֹא אֶרְצֶה" אומר עמוס – לא אקבל אותן. מכאן 'לרצות' בלשון התנ"ך גם לקבל אדם – לאהוב אותו, ובלשון המשנה להסכים, לחפוץ, למשל: "אִם רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת, יִשְׁתֶּה", וזאת המשמעות הרגילה בימינו.
הרצה – משמעותו בתנ"ך היא 'מילא את רצונו של מישהו', ובלשון התלמוד – פרע את חובו, שילם, ובכך ריצה אותו, אבל ההדגשה כאן היא גם על ספירת הכסף וגם על העברתו מיד ליד. וזו נקודת המפגש עם המשמעות של – העברת דברים מיד ליד, או מפה לאוזן – העברת דברים שיש להם תוכן, ומעניין – קשר דומה יש בין ספירה לבין סיפור. ר' עקיבא מספר במשנה, במסכת נזיר: "כְּשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי אֶת הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לִי יָפֶה אָמַרְתָּ!". בתלמוד כבר מופיעה גם הפעולה – הרצאה, ורש"י מפרש את המילים "בפיהם ירצו" – במזמור תהלים, ואומר: "ירצו – לשון הרצאת דברים". כך עשו את דרכם ההרצאות והמרצים מספירת הכסף לשיעורים באוניברסיטאות ובמכללות.
מנחם: תודה רבה רא"ר, ושנת לימודים צלחה.
כתיבת תגובה