על מדהים, להבה, שלהבת ועל גם על מדליק, פיצוץ.
מנחם: שלום כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. "שמלה מדהימה היא קנתה!", וגם "סרט מדהים, לא?"
נראה שהכול מדהים בימינו, בעיקר דברים טובים.
רותי: כן, המילה "מדהים" מזכירה את השמלה שדיברת עליה – זו וזו – אפנה, ואפנה מוגזמת, תמיד יימצאו לה מתקוממים. אבל בדרך כלל, עד שהמתקוממים משמיעים את קולם מתחלפת האפנה באפנה אחרת. אפנת לשון שכיחה מאוד במילים המביעות דבר טוב במיוחד, או רע במיוחד. לתיאור דברים טובים ומלהיבים – פרחו אצלנו מילים הקשורות באש – מדליק, פיצוץ, למשל, כמו "ההתלהבות" – קרובתן של להבה ושלהבת.
על השורש של הפועל מדהים אפשר לומר שני דברים מעניינים: ראשית – משמעותו המקורית שלילית, ועיקרה להיבהל, השורש הזה – בכל שימושיו – מקורו במשפט אחד ויחיד בתנ"ך – בדברי ירמיהו: מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, כך הוא פונה אל אלוהים – תקוותם של ישראל – מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה… לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ? למה אתה, אלוהים, נוהג כמי שנבהל מן המלחמה ואינו מצליח להושיע.
בלשון ימי הביניים התפתח גם הפועל דהם – נבהל, אולי בהשפעת דַהַמַ בערבית פירושו – הפתיע ותקף.
ובלשון ימינו נוצר גם הפועל הדהים – תחילה במשמעות שאפשר לקרוא לה "מיושבת" – מדהים – מבהיל, ואחר כך הועתקה המילה אל התחום החיובי, הטוב – מדהים – כאילו מכה בתדהמה מרוב יופי או תכונה חיובית אחרת. וכך קיבלנו את מילת האפנה "מדהים", עד שתאבד את עצמתה ותפנה את מקומה למילה חדשה. מדהים לא?
מנחם: רא"ר – תודה רבה!
כתיבת תגובה