על הקשר בין משפחה ובין שפחה ועל הקשר גם למילים סיפוח וספחת.
מנחם: שלום לרות אלמגור-רמון. כאן מנחם פרי. היום מציינים בישראל את יום המשפחה, וַאנחנו נתרום את חלקנו ליום הזה במבט לשוני על המילה "משפחה" – בבקשה:
רותי: שתי מילים יש בעברית מן השורש של "משפחה": משפחה עצמה, כמובן, וגם: שפחה. משותפת לשתי המילים האלה – ההצטרפות: הצטרפות של כל השייכים לבית אב אחד – במילה 'משפחה', והצטרפות של איש זרה לבית האב – שפחה, משרתת – המצטרפת אל המשפחה וצמודה אליה. ובימי קדם – כשהייתה האישה עקרה, הייתה השפחה יולדת בנים לאדונה, כהגר שילדה לאברהם את ישמעאל. השורש ש-פ-ח קרוב אל השורש ס-פ-ח – שורש המילים סיפוח, ספח וספחת – גם הן מילים הקשורות בהצטרפות של דבר אל דבר.
משמעות המילה "משפחה" רחבה יותר מתחום הקרבה של בני אדם המשתייכים לבית אב אחד, ודווקא הפעמים הראשונות שבהן המילה נזכרת בתנ"ך אינן בתחום הזה. הנה למשל הֶקשר ברור מאוד: "כָּל הַחַיָּה כָּל הָרֶמֶשׂ וְכָל הָעוֹף… לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם" – כל אלה, כמובן – יָצְאוּ מִתֵּבת נוח אחרי המבול. גם בלשון ימינו משמעותה של המילה 'משפחה' רחבה מאוד: משפחת בעלי חיים או צמחים, משפחה של חומרים וגם משפחת מילים. אבל השימוש העיקרי, שימוש האב, אפשר לומר, הוא לבני אדם בעלי קרבה גנטית. לאחר כיבוש יריחו, כשהתברר שמישהו לקח מן השלל למרות האיסור, צמצם יהושע את תחום החיפוש – מן השבט, אל המשפחה, הבית וכך הגיע אל החוטא עצמו – עכן. כלומר השבט היה מחולק למשפחות. בימינו אין עוד חלוקה לשבטים, אבל יש משפחות, והיום – יום המשפחה.
מנחם: תודה רבה לרות אלמגור-רמון, ויום משפחה משפחתי.
כתיבת תגובה