מהו סוגה, ועל הקשר למילים: סייג, מסויג, מסתייג, בלי סייג.
מנחם: שלום כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. "בזמן האחרון המצב הכלכלי – לא ממש סוגֶה בשושנים", אמר מישהו, ועורר את סקרנותנו בדבר פירושו של הביטוי הזה, והנטייה שלו.
רותי: "בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" – מתפעל משורר שיר השירים מבטנה של היפהפייה שולמית. היום ספק אם הנערה שבטנה כערימת חיטים הייתה מתקבלת לתחרות מיס עולם, אבל הכול עניין של אפנה.
מהי תמונת הערמה הסוגה בשושנים? סוגה פירושו מוקפת – מוקפת גדר. סוגה – משורש המילים סייג – גבול, ומסתייג, וגם: מסויג – כאילו מקיף את עצמו בגדר, בסייג. בלא סייג – בלא גבול, ו"סייג לחכמה שתיקה" שבמשנה, במסכת אבות: גבול החכמה הוא השתיקה: כל עוד אדם שותק הוא בַּתחום הבטוח של החכמה. סוגה – מוקפת בסייג – במעין גדר, של שושנים. אבל אילו דיבר המשורר, לא על בטנה של השולמית אלא על צווארה למשל, היה יכול לומר: צווארך סוג בשושנים.
צורת הזכר של סוגה – סוג. סוג – מוקף. הצורה הזאת מזכירה את "בור סוד" – בור סוד שאינו מאבד טיפה. בור סוד הוא בור מצופה סיד – מסויד, ואילו הייתה לפנינו באר מצופה בסיד, היינו אומרים עליה: באר סודה, בדיוק כמו סוגה.
אלה צורות מיוחדות של פעלים סבילים: סוג, סוד, וגם: לוט – מכוסה – לוט בערפל למשל, ויש גם מול – מילה נרדפת לנימול: על היוצאים ממצרים כתוב: "כִּי מֻלִים הָיוּ כָּל הָעָם הַיֹּצְאִים". היא סוגה בשושנים – מוקפת שושנים, והוא –סוג שושנים.
מנחם: רא"ר – תודה רבה!
כתיבת תגובה