על הקשר בין מפעל הפיס ובין פסיפס אבנים.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. הפינות שלנו בימים האלה קשורות ביום הכיפורים, והפעם נחפש את הקשר בינו לבין – מפעל הפיס.
רותי: נכון – מפעל הפיס טבע את שמו בהשראת המילה 'פיס', ממסכת יומא במשנה, העוסקת בהלכות יום הכיפורים. פיס הוא גורל. ארבעה גורלות, ארבעה פייסות בלשון המשנה, היו קובעים מי מן הכוהנים בבית המקדש יזכה בכל אחת מארבע העבודות שקדמו ליום הכיפורים: מי ישים במזבח את חומר הבערה, ובלשון משנה "מי יתרום את הדשן", מי ישחט, מי יטפל בקטורת ומי יעלה אברים למזבח. פיס – מן המילה היוונית פספוס – אבן קטנה. הלוא את הגורלות היו קובעים בהטלת אבנים. במשנה יש גם פועל מן המילה 'פיס' – להפיס: הממונה בבית-המקדש על הקרבת הקרבנות היה קורא לכוהנים הטירונים, שעדיין לא השתתפו בהגרלה מימיהם: "חדשים לקטורת בואו וְהפיסו". ואז היו מתחילים בפיס – הטלת הגורל. אבל אבנים קטנות שימשו לא רק להטלת גורלות, אלא גם ליצירת משטחים משובצי אבן, ואלה נקראים פסיפס, גם הוא כמובן מפספוס – אבן קטנה.
מנחם: ושמעתי שיש מקצוע שנקרא פְּסֶפוֹלוגיה – זה מזכיר פספוס.
רותי: נכון, וזה מחזיר אותנו ממש לפיס של יום הכיפורים: פספולוגיה הוא תחום במדעי המדינה שעוסק בניתוח מערכת הבחירות. והכול בא באמת מן הפספוס – האבן הקטנה שהיו מטילים לקביעת הגורל או להצבעה בקלפי.
מנחם: לכולכם גמר חתימה טובה.
כתיבת תגובה