טפלא

מנחם: שלום, כאן מנחם פרי. פרס נובל לספרות מוענק השנה לסופר הפרואני – מַאריו וַרגַס יוֹסָה. בתרגום לספרו ספר אוטוביוגרפי בחלקו – דודה חוליה והכתבן מתעוררת סוגיה לשונית  מעניינת, ומעניין גם פתרונם של המתרגמים – ביאטריס ולואיס לנדאו: רות אלמגור-רמון – מהו הקושי ומה פתרונו?

רותי:  בספר, מנחם, מסורגות שתי עלילות – האחת סיפור אהבה בין המספר לדודתו הגרושה, והשנייה – עלייתו ונפילתו של "הכתבן" – כותב תסכיתי רדיו. כשמגיח "הכתבן" לעליית הגג שבה עובד המספר – כתב רדיו צעיר, ולוקח ממנו את מכונת הכתיבה שלו, נוזף בו שותפו לחדר וזוכה לתשובה קולנית, שתורגמה לעברית: "האמנות חשובה יותר משירות הידיעות שלך, טפלא". המילה הסתומה "טפלא" משתקת ממש את שני העיתונאים. המתרגמים בחרו במילה "טפלא", מפני שהיא נדירה בעברית, כשם שהמילה במקור – trasgo נדירה בספרדית, ומשמעה שדון, ילד שובב.

כשמחפשים מילה נדירה בעברית נוח לפזול לעבר הארמית: "תלוֹ ביה טפלי" – כתוב פעם אחת בתלמוד, ורש"י מפרש: "בנים קטנים תלויים עליו". טפלי, ובגרסה מוכרת יותר, על פי התרגום הירושלמי לתורה – טפליא – ילדים קטנים, מטופלים, או במבט אחר – הם כאילו טפולים על הוריהם – מחוברים אליהם. טפלי, טפליא, והיחיד – טפלא, ובלבוש עברי – טֶפֶל, וברבים טפלים. על הפסוק "לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ" אומר התלמוד: "להוציא את הטפָלים" – כלומר הארץ תחולק לִמבוגרים בלבד, לא לילדים. לא לצעירים  מבני עשרים, מפרשים. הבחירה במילה 'טפלא' – מילה נדירה שמשמעה ילד – פתרון מצוין לתרגום המילה הספרדית הנדירה והארכאית – trasgo.

מנחם: פרס נובל לספרות למאריו ורגס יוסה. רא"ר – תודה רבה.

מה דעתך על אלה?

לשון סגי נהור סיירת – 40 שנה לשחרור מטוס סבנה החטוף שופר פשוט סכום וסך הכול