על מקור המילה "עיטור" והקשר שלה ל"עוטר ישראל" שבברכות השחר ולמלחמת יום הכיפורים.

מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. ארבעים שנה חלפו מיום פרוץ מלחמת יום הכיפורים – שישה באוקטובר 1973. לאחר המלחמה הזאת העניק צה"ל בפעם הראשונה "עיטורים". עד אז היו ציונים לשבח בלבד, ו"אות גיבור ישראל" שהוענק לאחר מלחמת העצמאות. העיטור חודש כמעט שלוש שנים לפני מלחמת יום הכיפורים, ונטבע ב"חוק העיטורים" מהו 'עיטור', רותי?

רותי: עיטור הוא שם כולל לאותות האומץ והגבורה המוענקים לחיילי צה"ל, והוא מתרגם את המילה האנגלית decoration. במלחמת יום הכיפורים הוענקו 296 עיטורים: 8 עיטורי גבורה, 93 עיטורי העוז ו-195 עיטורי מופת. עיטור – מן השורש עט"ר, שמשמעו להקיף, לכתר: על אנשי שאול שניסו לכתר את אנשי דוד כתוב: "וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו לְתָפְשָׂם". עוטריםמקיפים. אבל בדרך כלל העטירה, בטי"ת, ובייחוד העיטור – יש בהן מן החיוב – הקפה לשם שבח: "עוטר ישראל" מכונה אלוהים בברכות השחר, ו"(ו)כָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ", אומר מזמור תהלים על דרכו של אלוהים לעטוף את האדם ביופי ובכבוד.

המילה 'עיטור' עצמה – ראשיתה בקישוט שהוא הקפה – קישוט הביכורים למשל,  במשנה – קישוט מסביב, אבל "עיטור הסוכה" – בתלמוד הירושלמי, הוא כבר קישוט סתם, לאו דווקא מסביב. והעיטור המוענק ללוחמים – קישוט כלפי חוץ, אך במשמעותו העמוקה – אות של שבח והערכה.

מנחם: ארבעים שנה למלחמת יום הכיפורים. רא"ר – תודה.