על הקשר בין פה העברית ובין פום הארמי, ומכאן למילים: ולביטויים: פומית, פייה, פומבדיתא, פיום קיבה, לפום צערא אגרא.
מנחם: שלום לרות אלמגור-רמון, כאן מנחם פרי. הרופאים מדברים על חיסון פומי.
מהו פומי, רותי?
רותי: המילה 'פומי' היא עוד דוגמה לשימוש שעושה העברית החדשה בארמית הירושה לה מלשון התלמוד, וגם מספרי המקרא שיש בהם ארמית, בעיקר עזרא ודניאל.
המילה הארמית 'פום' היא מקבילתה של פה: ארבע חיות ראה דניאל בחלומו, ובתיאורה של הרביעית כתוב: 'וּפֻם מְמַלִּל רַבְרְבָן' – פה מדבר גדולות. ה'פום' הארמי נוח יותר מן ה'פה' העברי לגזירת תארים: במקום לומר את הצורה הקשה פיי – השייך לפה, של הפה, אומרים 'פומי'. לכן כשחיפשו הרופאים דרך קצרה לומר "חיסון דרך הפה", בחרו בצירוף "חיסון פומי", וגם האקדמיה ללשון העברית קבעה בכמה ממונחי הרפואה והביולוגיה את התואר 'פומי'.
המילה פום ילדה גם את פומית – פיה. וברפואה אף נוצר שורש עברי מן המילה 'פום', וממנו המילה פיום. פיום קיבה, למשל, הוא התקנת צינור המוחדר לקיבה מדופן הבטן לשם הזנה חוץ גופית.
המילה 'פום' מתחבאת גם בפתגם התלמודי הידוע "לפום צערא אגרא" – לפי הצער השכר – ככל שירבה הצער, המאמץ, המושקע בדבר, כן ירבה השכר, הרווח.
'לפום' מורכבת מ'ל' ומ'פום', כשם שלפי מורכבת מ'ל' ומ'פי' – צורת הנסמך של 'פה'.
את המילה 'פום' אפשר לראות גם בשם העיר הבבלית שישבה על פי תעלת הקישור בין הנהרות פרת וחידקל: פומבדיתא – פי התעלה.
מנחם: רא"ר – תודה רבה.
כתיבת תגובה