על האיש שחידש את המילים: צוער, קציף (קציף חלב), מטוש ושיחור.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. בערב ראש השנה נפטר פרופסור נתן ציתרי – חוקר בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, עתיר מחקרים והמצאות, ובהן שיטה מהירה ויעילה להתאמת טיפול אנטיביוטי לחיידקים לא ידועים. מה היה הקשר שלו, רותי, ללשון העברית?
רותי: פרופ' נתן צתרי היה יושב ראש הוועדה למונחי הביולוגיה המולקולרית והמיקרוביולוגיה באקדמיה ללשון העברית עדאשר יצא מילון האקדמיה בתחום הזה, לפני כשבע-עשרה שנים, ואחר כך שימש חבר הוועדה למילים בשימוש כללי ואף חידש כמה מילים חשובות. אחת מהן היא צוערות – תקופת הסטז' בלימודי הרפואה, והרחק מאוד מתחומו המקצועי – קציף – המילה העברית לשייק, ומכאן קציף חלב למשל – מילקשייק. כשחיפשו מילה למקלון האוזניים העיר פרופ' ציתרי שכבר יש בעברית מילה כללית לכל מקלון מסוג זה, למשל זה שבאמצעותו לוקחים משטח גרון, והוא מטוש… ואין צורך במילה מיוחדת למקלון שבקצהו צמר-גפן דווקא.
פרופ' ציתרי חידש בתחום הבריאות והרווחה את המילה שיחור – reaching out. שיחור היא דרך פעולה של מוסד מטפל, קופת חולים למשל, שאינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא מחפש אותם – משחר להם, יוצא לקראתם ומביא אליהם את המידע.
מנחם: רא"ר – תודה רבה.
כתיבת תגובה