"ללמֶדך ששקולה מיתתן של צדיקים כִּשריפת בית אלוהינו" – פה מופיע שקול כ־, בעוד היום אומרים על דבר שהוא שקול לדבר אחר ולא כדבר אחר – טור על הסיבה לשינוי.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. ג בתשרי הוא יום צום גדליה, שבו מציינים את הרצח הפוליטי בעת חורבן הבית הראשון: ישמעאל בן נתניה, נצר לבית המלוכה, רצח את גדליהו בן אחיקם, שמינה נבוכדנצר מלך בבל על שארית הפלטה. "צום השביעי זה שלשה בתשרי… ללמֶדך ששקולה מיתתן של צדיקים כִּשריפת בית אלוהינו", כתוב בתלמוד. היום אומרים על דבר שהוא שקול לדבר אחר, ולא כדבר אחר – מה נשתנה כאן?
רותי: נכון. אולי רק נזכיר שצום גדליהו נקרא "צום השביעי" מפני שהוא חל בחודש השביעי – חודש תשרי, שהוא החודש השביעי כשמתחילים את השנה בחודש ניסן. ולעניין ששאלת עליו: התלמוד, במסכת ראש השנה, משווה את צום גדליהו לצום תשעה באב – כשם שצמים על חורבן בית המקדש כך צמים על אבדנו של צדיק: "שקולה מיתתן של צדיקים כִּשריפת בית אלוהינו". בלשון ימינו שקול משמעו 'שווה', 'דומה', וכשם שאומרים: "שווה ל-", "דומה ל-", כך אומרים: "שקול ל-". למשל: " הרווח שקול להפסד", או "הודעה בטלפון שקולה לחתימה".
אבל בלשון התלמוד והמדרש אמרו על דבר שהוא שקול כדבר אחר, או שקול כנגד דבר אחר. למשל: "איזו היא מצווה שהיא שקולה ככל המצוות?", או: "שקולה צדקה כנגד כל המצוות". מה שנשתנה הוא משמעותה של המילה 'שקול': מצווה השקולה ככל המצוות פירושה: מצווה שמשקלה כמשקל כל המצוות. כלומר שקול משמעו – כך וכך הוא משקלו. משקל א כמשקל ב – א שקול כ-ב. וכך צריך להבין את דברי התלמוד על צום גדליה: "ששקולה מיתתן של צדיקים כִּשריפת בית אלוהינו".
מנחם: רא"ר – תודה רבה.
כתיבת תגובה