אורח חיים – אורך חיים
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון והערב נאמר משהו על רעיונות. יום היה לנו רעיון – לדבר על רעיון. מניין ה'רעיונות' שבלשוננו החדשה?
רותי: רעיון במשמעות מחשבה, יש בתנ"ך שלוש פעמים, בלשונו של קוהלת: "כִּי מֶה הֹוֶה לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ וּבְרַעְיוֹן לִבּו", הוא שואל, למשל. רעיון – מחשבה. 'רעיון' יש בתנ"ך גם בארמית, בספר דניאל: "רַעְיוֹנָךְ עַל מִשְׁכְּבָךְ סְלִקוּ", אומר דניאל למלך נבוכדנצר המבקש פתרון לחלומותיו הרעים. גם היום הוא היה אומר בוודאי את אותו הרעיון: המחשבות המעסיקות אותך ביום עלו על משכבך בלילה. המשמעות היסודית של השורש רע"ה, שממנו נגזר 'רעיון' היא כנראה קשר והתחברות. "יָדַעְתִּי שֶׁגַּם זֶה הוּא רַעְיוֹן רוּח" – שוב ציטוט של קוהלת, אבל שכיח אצלו יותר הביטוי: "רעות רוח" – "הַכּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּח". "רעות רוח" – יש מפרשים – 'מחשבת הבל', ויש מפרשים – התחברות אל הרוח. במשמע 'התחברות' יש מן השורש הזה, בספר משלי – "רועה כסילים", החובר אל כסילים, וכן "רועה רוח" – אצל הושע. מכאן גם המילים רע – חבר, ורעיה – חברה, אהובה.
הרעיון שבמקרא – מחשבה או רצף מחשבות – נתן את השראתו לרעיון בן ימינו – אידאה, מחשבה מקורית. ובשנים האחרונות חודשה גם המילה 'רעיונאי' – קופירייטר: בעל רעיון בתחום הפרסום – מחבר נוסח של פרסומת. כך מתחברים הרעיונות של קוהלת למשרדי הפרסום בימינו.
מנחם: רא"ר – תודה רבה!
כתיבת תגובה