על מקור המילה שואה ועל מקור המילה גבורה.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. מחר יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
מה מקורן של שתי המילים האלה – שואה, וגבורה?
רותי: גבורה היא תכונתו של הגיבור. 'גבורה' כמו גדולה – תכונתו של הגדול וקדושה – תכונתו של הקדוש. "אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה" – אומר משה ליהושע כשהוא יורד מהר סיני. גבורה היא כוח, ניצחון. המילה גבורה שכיחה בתנ"ך ואילו חלושה – רפיון, מפלה, מופיעה רק בפסוק הזה, ונראה שהיא נוצרה בהשפעת 'גבורה' – שתי המילים שוות בצורתן. מימי הביניים ואילך אמרו 'חולשה', כמו חוצפה וטומאה. 'גבורה' היא כוח וניצחון, ובלשון התלמוד 'הגבורה' הוא תואר כבוד לאלוהים, וגבורה היא גם גיל מופלג: "בן שמונים לגבורה" כתוב במשנה, במסכת אבות, על פי הפסוק בתהלים: "ימי שנותינו… שבעים שנה, ואם לגבורות שמונים שנה".
המילה 'שואה' פירושה בתנ"ך הרס ושממון. "שָׁאוּ עָרִים מֵאֵין יוֹשֵׁב… וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה" – כך מתאר אלוהים באוזני ישעיהו את שיא החורבן. ומן השורש הזה – שא"ה – נגזר השם שואה: "וּבָא עָלַיִךְ רָעָה… וְתָבֹא עָלַיִךְ פִּתְאֹם שׁוֹאָה" – כך מתנבא ישעיהו על בבל, וצפניה הנביא מחזק את המילה 'שואה' במילה דומה לה – משואה, והוא אומר: "יום צרה ומצוקה, יום שואה ומשואה".
מנחם: אם כן יום הזיכרון לשואה ולגבורה – לזכר השבר ולזכר הגבורה של מי שנגזר עליהם לעבור את אימי השואה. רא"ר – תודה רבה.
כתיבת תגובה