וגם על הקשר לטעם המקראי קדמא – מיוחד לציון מותו של שייקה אופיר.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי. לפני עשרים וארבע שנים הלך לעולמו השחקן הדגול שייקה אופיר. בתכנית "שלכם לשעה קלה" גילם את דמות האמרגן המנסה לשווק את מרכולתו – צמד הפרברים:
[מערכון: קדמה…]
מנחם: "קדמה", אמר שייקה אופיר. מהי "קדמה" – רות אלמגור-רמון.
רותי: שייקה אופיר, בהומור הנפלא שלו, ניסה להציג אמרגן המתהדר בלשונו, והשתמש במילה שהיא מונח מקצועי במוזיקה – קַדְמָה – במקום לומר בפשטות הַקְדָמָה – הקדמה או פתיחה שמשמיעים כלי הנגינה, לפני שמתחילה שירת הזמרים.
"קדמה" הוא קורא לה, וכך הוא מספק לנו הזדמנות לדבר על המונח הזה – קדמה: כשמנגינה מתחילה בצליל אחד או יותר המקדימים את המקצב הקבוע של השיר – הצלילים המקדימים האלה נקראים "קדמה". למשל: מי ישיר? הבאנו שלום עליכם: שלוש ההברות "ה-בא-נו" – הן המקדימות. הן הקדמה.
קדמה – מונח ותיק מאוד במונחי המוזיקה של האקדמיה ללשון העברית, והוא קיבל כנראה את השראתו משם הטעם שבטעמי המקרא: קדמא = באל"ף בסוף. הטעם קדמא מופיע בדרך כלל ליד טעם אחר – אזלא. שני הטעמים יחד יוצרים צורה של שני חצאי קשת זה מול זה.
ביאליק בדמיונו הפורה, אמר על אדם שרגליו מתעגלות כלפי חוץ, שיש לו "רגלי קדמא אזלא". ושייקה אופיר בא לשבח את הזמרים ומשבח את ההקדמה, וקורא לה – קדמה:
[מנחם: רא"ר – תודה רבה.]
[מערכון: קדמה…]
כתיבת תגובה