גלו מה פירשו המילה "שמות" בביטוי "עשה שמות".
מנחם: כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. "הנאצים ועוזריהם עשו שמות בגופם וברוחם של שרידי השואה" – מה פירוש "עשו שמות"?
רותי: זאת באמת שאלה החוזרת ונשאלת: המילה שמות היא מעין צורת משנה של 'שממות'. אמנם כותבים אותה במ"ם אחת, אבל המ"ם הזאת דגושה בדגש חזק, כלומר כפולה. השורש הוא שורש המילה שממה.
שתי משמעויות יש בשורש הזה, ושתיהן נגזרות ממשמעות אחת בסיסית: ריקנות. מי שמשתומם – מביע בפניו ריקנות מבחינת הבנת העניין, ושממה, מקום שומם, היא מקום ריק מחיים, בעיקר לאחר שנחרב. שממה, ובגרסה אחרת – שמה – במ"ם כפולה: "כִּי הָיְתָה אַרְצָם לְשַׁמָּה" אומר ירמיהו. וצורת הרבים של 'שמּה' היא שמּות. למשל במזמור תהלים: "לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ". שׂם שמות – הפך לשממה. מכאן יש לנו בעברית החדשה: 'לעשות שמות': להחריב.
אולי כדאי להזכיר שהמפגש בין שממה להשתומם – בתחום המשמעות של' ריקנות', דומה למפגש בין תהייה לתוהו. גם כאן: תוהו – ריק מחיים, ותהייה – פליאה, וצמד שלישי הוא השתאות ושואה – שוב: פליאה וחורבן בשורש אחד.
מנחם: תודה רבה לך רא"ר.
כתיבת תגובה