"חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם" – הסבר על הצורה, וגם הסבר על ויחרגו בפסוק בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְגְּרוּ מִמִּסְגְּרוֹתָם.
בעניינים שדיברנו עליהם הבוקר:
א. בעניין "חצי שש" וכדומה:
"תדע, שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב, חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם" (פסחים צד ע"א) – נראה לי שהמשמעות קרובה לזו שנהוגה בגרמנית וביידיש (וגם בהונגרית).
ב. חגר/חרג – המילונים המדעיים שעיינתי בהם סוברים שהגרסה המקורית היא "ויחרגו". על פי השוואה לשורש מקביל בערבית ובארמית יהודית הם מפרשים את הפועל – 'רעד מפחד או מזעם'. את הגרסה בשמואל הם מסבירים שחל בה שיכול עיצורים (תופעה ידועה).
הרטום סובר להפך: "ויחגרו" מקורית, ומשמעותה 'קפץ', ומהשורש הזה גזורה "חיגר" בלשון חז"ל. יש מי שהציע לתקן בשני המקומות ל"חרד".
תנ"ך BH מביא את הגרסה הזאת מקומראן לכתוב בשמואל: "בני נכר יִבֹּלוּ ולא יחגרו ממסרותם".
בעניין סימני המקורות ב-BH – צדקת ש-S מסמן סורית. הסימן של השבעים נראה לי S בכתב גותי (בווארייציה כלשהי) [תיקון: אחר כך התברר לי שזו דווקא G גותית – Greek]. הסימן לחומש השומרוני דומה לשי"ן בכתב העברי העתיק, שהשומרונים משתמשים בו עד היום; הוא מובא בטבלה המבארת לפני סדר האלף-בית הלטיני.
כתיבת תגובה