@yiramne מי שבולע אנשים צריך לקבל פיצויים? (פרשת קורח) #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #עברית #לשון #השפה_העברית #דקדוק #פרשתשבוע #פרשתהשבוע #פש #תנך #מקרא #יהדות #דברתורה #תורה #פרשה #ספרבמדבר #פסוק #פסוקים #דברתורהלשוני #דתלשוני #פיצוי #לפצות #פיצויים #פצה #פצהפה #אטימולוגיה #גיזרון #פוצהפה #פוצה #מצפה #פצני @ירעם נתניהו על שורשים מקורבים במשמעות שפותחים באותיות פ-צ: @ירעם נתניהו
תמלול:
מי שבולע אנשים מגיע לו פיצוי? על הקשר בין בליעת אנשים ובין פיצויים.
בפרשת קרח מופיע שמשה אומר: וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה' וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם. וכן אכן קרה – האדמה פתחה את פיה ובלעה את קורח ועדתו.
השורש פ-צ-ה מוכר לנו היום רק בהקשר של פתיחת הפה – בדר"כ לשם דיבור, ומקורו בתנ"ך, כמו: פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם כָּל אוֹיְבַיִךְ, וגם בהשאלה על האדמה, כמו שראינו: וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ.
פתיחת הפה הקפוץ בעת הדיבור יוצרת מעין חריץ, וזה משמעו של השורש פ-צ-ה: יצירת חריץ או סדק.
חיזוק לדבר מוצאים בשורשים מקורבים שגם הם פותחים באותיות פ-צ, כמו: פ-צ-ח, פ-צ-ל, פ-צ-צ, פ-צ-ע. פרסמתי על כך סרטון – תמצאו אותו כאן למטה.
אבל יש עוד משמעות לשורש פ-צ-ה וגם הוא קשור ליצירת חריץ או סדק, להרחבה ולהפרדה – לשון הצלה, כמו: פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר. הרי כשמצילים מישהו מפרידים אותו מהצרה או מהאסון.
השימוש של פ-צ-ה במובן הצלה נזנח בעברית ימינו כדי למנוע דו משמעות. ואעפ"כ השימוש המושאל של הצלה לציון פיוס וריצוי משמש עד היום, ומקורו בימי הביניים: לפַצּוֹת ופיצויים.
כתיבת תגובה