על הכלאת ניבים, כמו: יבואו על הברכה – הכלאה של "יעמדו על הברכה" עם "תבוא עליהם ברכה".
@yiramne גם אתם משתמשים בביטוי שלא באמת קיים? (פרשת כי תבוא) #יעמודעלהברכה #דברתורהלשוני #לשון #ביטוי #הכלאתביטויים
תמלול:
כשגיליתם שכולנו משתמשים בביטוי… שלא באמת קיים.
בפרשת כי תבוא כתוב: אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים… וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל –
יַעַמְדוּ הכוונה יתייצבו על ההר או יופקדו לברך או לקלל.
אבל שימו לב שלא כתוב בפסוק "יעמדו על הברכה" אלא כתוב "יעמדו לברך", וכמו כן בימינו הביטוי "יעמדו על הברכה" נושא משמעות שונה: יבוֹרכו, תבוא עליהם ברכה.
מה הסיבה לשינויים?
מקור הביטוי יעמדו על הברכה הוא בהיקש טבעי: אם יש יעמדו על הקללה הגיוני שיצרו מפה גם: יעמדו על הברכה.
בלשון ימינו לצד "יעמדו על הברכה" נהוג לומר גם "יבואו על הברכה", וד"ר ניסן נצר משער שיש פה יציר-כלאיים לא-מודע של שני מטבעות לשון, והוא שגם גרר את שינוי המשמעות שתיארתי קודם. יבואו על הברכה – הכלאה של: "יעמדו על הברכה" עם "תבוא עליהם ברכה". וכך תבוא עליהם ברכה העניק ליעמדו על הברכה את משמעו, וגם גרם להחלפת יעמדו ביבואו בפי חלק מן הדוברים.
עוד דוגמות לביטויי כלאיים:
- שָׂם את יְהָבוֹ – הכלאה של שָׂם מבטחו + השליך יהבו.
- לעמוֹד על קנקנו – הכלאה של: לעמוד על טיבו + לתהות על קנקנו.
כתיבת תגובה