על מקור הביטוי והקש שלו לשתי נשים.
אתמול דיברנו על הביטוי: "אוחז בחבל בשני ראשיו", ועל החבל שהפך אצלנו למקל. כשאדם מנסה להחזיק את החבל בשני ראשיו, או את המקל בשני קצותיו, הוא מפסיד לפעמים את שניהם. ואז אומרים עליו: יצא קירח מכאן ומכאן.
מדוע קירח? שני חכמים, רב אמי ורב אסי, ישבו לפני רבם, רב יצחק נפחא, מספר התלמוד. ביקש ממנו האחד לומר דבר הלכה, והשני ביקש ממנו לומר דבר אגדה. כשהתחיל הרב לספר אגדה, לא הניח לו הראשון להמשיך, ודרש ממנו הלכה. כשהחל לומר הלכה, הפסיקו האחר ודרש דבר הגדה ראה הרב שאין הוא יכול לספק את רצון שניהם בעת ובעונה אחת, והמשיל להם משל: "למה הדבר דומה? לאדם שיש לו שתי נשים. אחת ילדה", כלומר צעירה, "ואחת זקנה. ילדה מלקטת לו לבנות" (שלא ייראה זקן), "זקנה מלקטת לו שחורות" (שלא ייראה צעיר), "נמצא קירח מכאן ומכאן".
וכך נמצאו גם שני החכמים נטולי אגדה ונטולי הלכה – קירחים מכאן ומכאן.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה