על המקור היווני של הביטוי "האהבה עיוורת".
רותי: שלום, כאן רות אלמגור רמון ונורית אלרואי בשיחה על אהבה עיוורת – לט"ו באב: את האמרה "האהבה עיוורת והאוהבים אינם רואים את מעשי הטירוף המבדחים שהם עצמם עושים" – מביאים בשמו של ו'יליאם שייקספיר, אבל מניין ה'אהבה העיוורת'?
נורית: מסיפור חביב מן המיתולוגיה היוונית. ארוס, אל האהבה והפריון, היה מלאך יפה ושובב, בעל כנפיים. הוא נשא קשת וחצים רבים, ונהג לשלוח את חציו ללבותיהם של בני האדם ושל האלים ולעורר בהם מיד אהבה עזה. בזכותו של ארוס – כך מספרות אגדות יווניות – התאהבו אלים רבים בבני אדם. אמו של ארוס, אלת האהבה והפריון אפרודיטה, כיסתה את עיני בנה כדי שלא יראה לאן הוא שולח את חציו.
רותי: ומכאן 'אהבה עיוורת'?
נורית: נכון. בסופו של דבר התאהב גם ארוס עצמו, בנסיכה פסיכה. אפרודיטה קינאה מאוד בפסיכה, משום שיופייה עלה אפילו על שלה, וציוותה על ארוס לנקום בה ולגרום לה להתאהב בגבר מכוער. נראה שלמילוי המשימה הזאת לא כיסתה אפרודיטה את עיני בנה, וכשראה את פסיכה התאהב בה מיד בעצמו. ומכאן, על מי שחושב שמושא אהבתו הוא כליל השלמות, על מי שאהבתו חסרת היגיון אומרים שאהבתו עיוורת.
רותי: נורית אלרואי תודה רבה וחג אהבה שמח לכול.
כתיבת תגובה