על מקור הביטוי והקשר שלו לשירה היום וליום השואה.
רותי: שלום, כאן רות אלמגור-רמון ונורית אלרואי ברגע של עברית לערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. ואת, נורית, מבקשת לקשור את היום הזה לדיון במקורותינו במילים משירת הים: "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'"
נורית: "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ", כתוב בפסוק. אך מכיוון שהמילה אֵלִם כתובה בלי יו"ד, התפלפלו חכמי התלמוד במסכת גיטין וקראו, במקום אלים – אילם – שלא כמו הפשט של הפסוק. התלמוד מספר שם על טיטוס הרשע שחילל את בית המקדש וקובל על שתיקתו של אלוהים. הוא נתלֶה בפסוק בתהלים: "מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָה", ומפרש אותו – "מי כמוך חסין וקשה שאתה שומע נֵיאוצו וגידופו של אותו רשע ושותק". הוא מוסיף: "מי כֿמוכה באלים – מי כּמוכה באלמים". המכילתא – המדרש לספר שמות אף הרחיבה את הכתוב בתלמוד: "מי כּמוכה באלמים שומע עלבון בניך ושותק", ואולם היא מכוונת לפסוק אחר, בספר ישעיהו, שבו אומר אלוהים עצמו: "הֶחֱשֵׁיתִי, מֵעוֹלָם אַחֲרִיש": עד עכשיו שתקתי לנוכח סבלו של העם אך לא עוד. "מי כמוך באלמים" אמרו גם בעניין אסונות שאירעו לעם ישראל אחר כך: בזמן גזרות תתנ"ו – ימי מסע הצלב הראשון, וגם בימי מסעי הצלב השני, בפיוט הפותח במילים "אין כמוך באלמים / דומם ושותק למעגימים / צרינו רבים, קמים". וגם לנוכח מעשי הזוועה של הנאצים בזמן שואת היהודים במאה העשרים יש האומרים: "מי כמוך באלמים".
רותי: נורית אלרואי – תודה רבה.
כתיבת תגובה