ההיסטוריה של ועד הלשון – הגוף שלימים יהיה האקדמיה ללשון: מה היו מטרות הקמתו, על המתחרים שהיו לו ועל מקורות המימון שלו (אל תשאלו!), וגם: מה הקשר בין אליעזר בן-יהודה לג'ורג' קוסטנזה מסיינפלד * חלק א בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון".
להאזנה ב-itunes לחצו כאן | להאזנה ב-Podcast Addict לחצו כאן.
הינה ההסכת גם ביוטיוב:
3 גלגולים שונים ומקומות שונים עבר ועד הלשון מאז היווסדו לראשונה בשנת תר"ן (1890) ועד שלימים הפך לאקדמיה ללשון העברית. בחלק מהזמן שהיה פעיל – פעלו גם גופים אחרים שהתחרו בו, והיה אדם אחד שהצליח לאגד את כולם יחד.
פרק ראשון בסדרה שעוסק בתפיסות העולם של אנשי ועד הלשון – הפרק הראשון מציג את ההיסטוריה של הוועד: מי הקים אותו, אילו בעיות הוא ניסה לפתור, מה היו מקורות המימון שלו, ומי התנגד לו.
בשיחה עם ד"ר יאיר אור דיברנו על חברת שפה ברורה שהקימה את הוועד הראשון, שוחחנו על המספר הזעום של האנשים שהשתתפו בפעילות הוועד וגם דנו בשאלת הסמכות שלו. גילינו מה חוללו התהפוכות הפוליטיות הרבות ומלחמת העולם הראשונה לוועד וגם לאנשים השונים שהיו חברים בו ומהן התמורות שחלו במשתתפיו (למשל: מחצי חברי ועד יוצאי עדות המזרח וחצי יוצאי אשכנז -> הרבה יותר חברי ועד יוצאי אשכנז), וגם למה פרסם הוועד את החלטותיו בלי נימוקים.
עוד שוחחנו על כך שבניגוד למחשבה הרווחת בן יהודה לא המציא את העברית, דיברנו על המתנגדים שהיו לו בוועד, מדוע הוא נטש בזעם את הוועד ומה הקשר בינו ובין ג'ורג' קוסטנזה מסיינפלד.
ד"ר יאיר אור – חוקר ומלמד בתחום הבלשנות השימושית באוניברסיטת ת"א ובסמינר הקיבוצים.
בתחומי המחקר שלו: מעמד העברית והערבית בישראל, הערכה בהוראת שפות, מדיניות לשונית, נוף לשוני ואידיאולוגיות לשוניות.
חיבר את הספר "בוראים סגנון לדור – האמונות והאידאולוגיות של מתכנני הלשון העברית בארץ ישראל" – נושא הפרקים שלנו.
כל הפרקים בסדרת על ועדת הלשון:
- ההיסטוריה מלאת התהפוכות של ועד הלשון (א)
- כשהעברית נקרעה בין לשון המקרא לחז״ל (ב)
- הקרב על דמותה של העברית: שאלת המבטא והשפעות זרות (ג)
- כוח או כח? הוויכוח שהבעיר את ועד הלשון (ד)
- ועד הלשון – סיכום: חזון לעומת מציאות (ה)
הרחבות ודברים שהוזכרו בפרק:
- קולולושה פרק 77: השפה העברית – המאבק המזרחי הראשון / אופיר טובול
- קולולושה פרק 68: דוד יֶלין – ממובילי מהפכת הלימוד בעברית / ד"ר רות בורשטיין
- קולולושה פרק 88: חייו ופועלו של איש הלשון הרב יחיאל מיכל פינס (טרם פורסם)
- ילקוט תיקוני הגיה / חנה מגיד
- מי המציא את שח-רחוק / אסתר גולדנברג
- הסתדרות המורים – חזון ומציאות
- "אליעזר בן יהודה – מחיה השפה העברית". האומנם?
- זיכרונות ועד הלשון
- הרחבת הלשון העברית במבט רב-תחומי / שלמה כרמי
- מלשון יחידים ללשון אומה / נתן אפרתי
בונוס:
.
רוצים לקבל עדכון על ההסכת הבא? רוצים לדעת מתי עולה הרשומה הבאה?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"
מה דעתך על אלה?
"קולולושה" פרק 84: הקרב על דמותה של העברית: שאלת המבטא והשפעות זרות (ג) / ד"ר יאיר אור
"קולולושה" פרק 83: כשהעברית נקרעה בין לשון המקרא לחז״ל (ב) / ד"ר יאיר אור
"קולולושה" פרק 77: השפה העברית – המאבק המזרחי הראשון / אופיר טובול
"קולולושה" פרק 85: כוח או כח? הוויכוח שהבעיר את ועד הלשון (ד) / ד"ר יאיר אור
25/12/2025 at 11:18 pm
שלום ירעם,
קודם, אינני בלשן ואין לי רקע בתחום חוץ מכך שאני דובר עברית. בסדרת הפרקים הוזכרה הגישה של פרופסור צוקרמן שקורא לעברית ישראלית. אציין שזה מקומם כל פעם מחדש כי:
1. עברית לא הייתה באמת מתה אלא רדומה ולאורך השנים השתנתה כמו כל שפה אחרת. אף אחד לא יטען שאנגלית איננה אנגלית.אך אנגלי בן ימינו יתקשה ךהבין טקסט מלפני אלף שנה.
2. כבר במשנה כשאני קורא את מבנה המשפט אני יכול לראות דמיוו רב בהרבה לשיטתנו. לא כותבים ויאמר במשנה, הזמנים דומים לדלנו ולמעשה אני מניח שהשפעת השפות היונית והלטינית על דוברי העהרית הייתה דומה מאוד להשפעת היידיש והגרמנית על העברית.
3. זכור לי במעורפל אבל ראיתי בעבר שהעתיקות מתקופת מרד בר כוכבא מצאו דגיאות כתיב שמעידות על הגיה "לא תקנית" מה שגורם לי לתהות אולי כבר אז חלק מהעיצורים התחילו להשתנות (גרוניים למשל)
4. אני חושב שההוכחה הניצחת היא שילד בן 10 יכול לפתוח רמבם ולהבין, שולחן ערוך ולהבין, משנה ולהבין וגם תנך ברובו בחלקים הלא מליציים.
5. משמעות של מילים השתנתה גם בשפות זרות וזה חלק מתהליך טבעימשל שפה.
6. לצערי יש לי תחושה שזה חלק מאידיאולוגיה אנטי ציונית שמנסה לעקור אותנו משורשנו
תודה על ההסכת הנהדר
גולו
26/12/2025 at 10:22 am
בעתיד יהיה פרק בקולולושה עם פרופ' צוקרמן בנושא הזה ונראה מה הוא ישיב לטענות