מי המציא את המילה משקפיים ומה גרם לו להצמיא אותה בשורש ש-ק-פ דווקא.
מן השמות הרבים שהיו למכשיר הראייה נשתגרה בעברית המילה משקפיים.
תחילה לא ידעו מי חידש אותה, אך הלשונאי ראובן סיוון מצא מאמר בעיתון הצפירה משנת תר"ן מאת חיים אריה חזן ובו כתוב: "את כלי הזכוכית אשר נשים על עינינו למען היטב לראות… עלה על לבי לקרוא משקפיים". בקביעת הצורה של המילה הסתמך חזן על שמות אחרים של "כלים עשויים שני בדים שווים", כלשונו, למשל: מאזניים, מלקחיים, מספריים.
ומדוע בחר בשורש שק"ף? אחת הסיבות היא דמיונו למילה היוונית skopéo שמשמעותה 'אראה', 'אשקיף' והיא באה לידי ביטוי בשמות של מכשירים אחדים: טלסקופ, מיקרוסקופ ועוד. ואולם השורש שק"ף במשמע ראייה והסתכלות נמצא בתנ"ך: גם אבימלך וגם אמו של סיסרא השקיפו בעד החלון.
בימי הביניים נוצרה המילה שקוף, כלומר חדיר לאור, והיום משמשות מן השורש הזה מילים רבות: שקף, שקופית, שיקוף, השתקפות השקפה, וגם משקפיים.
כתבה: נורית אלרואי
כתיבת תגובה