גלו אם החשש מקונן בלב או מקנן בלב.
"חשש כבד מקונן בלבי", נאמר ברדיו.
נזכיר את ההבדל בין לקונן ובין לקנן.
שני פעלים דומים ומבלבלים – האחד קשור במילה קן, קן הציפור, והאחר קשור במילה קינה – שיר הספד.
קן לציפור בין העצים, ובקן – שלוש אותיות שורש – שתי האחרונות נו"ן, אבל הנו"ן השנייה נסתרת. היא באה לידי ביטוי בדגש חזק, הכפלה של האות נו"ן, בצורת הרבים – קִנִּים, ובצורה ברורה יותר ונראית גם בכתיב – בפועל לקנן: "כְּיונה תקנן", "קננו כל עוף השמים" ו"צפרים יקנֵנו" – כמה מן הקינונים בלשון התנ"ך. לקנן – לבנות קן ולגור בו.
בעברית החדשה התפתח שימוש חדש, שימוש מושאל: לא רק ציפורים מקננות, אלא גם מחשבות, חשדות או אמונות. הצד השווה שבכולם, שהם מוצנעים ואינם בולטים על פני השטח, ובזה הם דומים לקן הציפור המוצנע בין הענפים. החשד המקנן גזור אפוא מקן הציפור ולא מן הקינה.
אולי בגלל דמיון הצליל שבין קינון לקינה הדברים המקננים בלב הם בדרך כלל שליליים – חששות ומחשבות לא מעודדות. אבל מכל מקום הציפורים והמחשבות מקננות ולא מקוננות.
המשמיע קינה או תלונה מרה – מקונן, אבל הציפור הבונה קן והחשד הנסתר בלב – מקנן.
כתיבת תגובה