על מקור הביטוי ואיך הוא קשור לדוד המלך.
מנחם: שלום לך נורית אלרואי. קורה, גם אצלנו, שאדם מואשם במעשה חמור, אפילו רצח, אף על פי שאין לו שום קשר למעשה.
יש בעברית ניב המתאר את המצב הזה?
נורית: כּן. על מי שנענש על לא עוֶול בְּכַפּו שואלים בָּעברית החדשה 'וְאֵלֶה הַצֹאן מֶה חָטְאוּ?' הַניב הזה מְבוּסָס על הַכָּתוב בְּסֵפר שמואל: דָוִד פָּקד את הָעָם נגד רצונו של אלוהים, ועל המעשֶׂה הזה נתבּקש לִבְחור אֶחָד מִשלושה עונָשים: שֶבע שְנות רָעָב בָּארץ, שלושה חודשֵי מְנוּסָה מִפְּנֵי אויבים או שלושה ימים של מגפה. דָוִד הֶחֱליט לִבְחור בְּעונש מִידֵי אלוהים הרחוּם ולא בְּעונש מִידֵי בְּנֵי אדם, והָאָרץ הוּכְּתָה בְּדֶבֶר. שִבְעים אֶלֶף איש מתו בַּדֶבֶר. דוִד נבהל מן העונש ואמר: "הִנֵּה אָנֹכִי חָטָאתִי וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ? תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי וּבְבֵית אָבִי". אני חטאתי, ולי מַגיע עונש, אבָל מֶה עשָׂה העָם שמַגיע לוֹ עונש כָּזה?
בַּספרוּת הָעברית הַחדשה השתמשו בַּניב הזה בְּניסוחים אחרים בְּמקצת. כּך כָּתב בְּיאליק בְּסיפּוּרו יום הַשישי הַקצר: "אֹמנם חטאתי, עָוִיתי וּפָשעתי… אבָל אֵלֶה הצֹאן, אשתי וִילָדַי, מֶה חָטְאוּ?" מִיכָה יוֹסֵף בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי כָּתב על 'ההבדלה' ועל נרות 'הַבְדָלוֹת': "הילדים, אלה הצאן שלא חטאוּ, אוחזים אותם בְּיָדם והגדולים מברכים לְאורם."
אלֶה הצאן מֶה חטאו? מדוע הם נענשים על לא עוול בְּכַפָּם?
מנחם: נורית אלרואי, תודה רבה.
כתיבת תגובה