על מקור הביטוי "ניקוי אורוות" והקשר שלו להרקולס.
מנחם: שלום למאזינים ולנורית אלרואי. כאן מנחם פרי. שמענו מפי מבקר המדינה בעניין המאבק בשחיתות הציבורית: "טרם הסתיים ניקיונן של כל האורוות…".
למה דווקא את האורוות צריך לנקות – מה מקורו של הביטוי הזה?
נורית: הביטוי הזה התגלגל מן הלטינית אל לשונות אירופה – בשינוי כלשהו, ומהן אל העברית, אך מקורו בסיפור מן המיתולוגיה היוונית.
באנגלית, בצרפתית ובגרמנית, למשל, מדברים על אורוות, ובלטינית – על ביוב – לנקות את הביוב של אוגיאס. ואילו על פי הסיפור המקורי היה נכון לומר ניקוי הרפתות.
שנאתם של הרקלס והרה, אמו החורגת, זה לזה גרמה להרקלס לעשות דברים איומים, והנורא שבהם – להשליך את אשתו ואת בניו אל האש ואל מותם. כדי לכפר על המעשה הנורא הציע לו אוריסתאוס, מלך טירינס ומיקנה, למלא שתים עשרה משימות – מעללי גבורה. החמישית שבהן הייתה לנקות את הרפתות של אוגיאס, מלך אליס. ברפתות האלה היו שלושת אלפים פרים ושוורים, והן לא נוקו שלושים שנה. הלכלוך והצחנה היו נוראים. אוריסתאוס חשב שמילוי המשימה יארך שנים, אך התברר שהרקלס היה לא רק חזק בגופו אלא גם בעל תושייה. בכוחו הרב הוא הִטה אל הרפתות שני נהרות, ומימיהם שטפו וניקו אותן ביום אחד.
ומאז ניקוי האורוות מציין ניקוי יסודי ונמרץ של זוּהמה מכל סוג שהוא, גם של שחיתות ורמאות.
מנחם: נורית אלרואי – תודה!
כתיבת תגובה