גלו אם יש קשר בין פגרה ובין פיגור ובין מפגר.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ונורית אלרואי. בתי המשפט יוצאים עכשיו לחופשה, הנקראת – כחופשתה של הכנסת – פגרה.
פגרה מניין, נורית – יש לה קשר למילה פיגור?
נורית: פגרא, באל"ף, היא מילה ארמית. בתלמוד מסופר על ספינה שכורה שנשברה – אם שולמו דמי שכירות, אי אפשר לתבוע מן השוכר את דמי השבירה, ואם לא שולמו – אפשר לתבוע אותם: 'אי אגרא לא פגרא אי פגרא לא אגרא' כתוב שם. פגרא – שבירה, ביטול, היעלמות.
זה גם שורש המילה פגר, גופת המת, הבטל מן העולם. מכאן פגרא היא גם בטלה, חופשה, וכך משמעות המשפט התלמודי היא גם: אם יש שכר אין חופשה, ואם יש חופשה אין שכר. "יוֹמָא דִמְפַגְרֵי בֵּיהּ רַבָּנָן" בלשון התלמוד תרגומו יום שרבותינו מפגרים בו. ורש"י מפרש: "שהיו מתעצלין מלבוא בבית המדרש".
ואולם מעניין – פגרה במשמע חופשה באה אל העברית בתיווכה של היידיש. 'יומא דפגרא' ביידיש הוא יום חופשה. הביטוי נכנס לספרות העברית – י"ל פרץ למשל, בסיפורו "התאוה לבגדים" כותב על ריבוי החגים והמועדים: "כל יומא דפגרא". מכאן פגרה בלשוננו חופשה.
השופטים וחברי הכנסת שלנו יוצאים בקיץ לפגרה.
מי שיוצא לפגרה מפגר בעיסוקיו. בתנ"ך מפגר הוא מי שמתעכב וזה השימוש גם בימינו. מי שאינו מתקדם כמקובל נקרא מפגר.
פגר, פיגור ופגרה – כולם משורש אחד.
מנחם: תודה לך נורית אלרואי, ופגרה נעימה לשופטים.
כתיבת תגובה