על מקור הביטוי על הקשר שלו לביטוי "למכור קרח לאסקימוסים".
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ונורית אלרואי. למכור קרח לאסקימוסים, או לאסקימואים כפי שראוי לומר, פירושו להביא משהו למקום שיש בו שפע של אותו הדבר.
איך הביעו את הרעיון הזה בעברית העתיקה?
נורית: לפני שאשיב אציין שניבים במשמעות הזאת יש בלשונות רבות, ואביא רק עוד שלוש דוגמות:
אִמרה לטינית על פי דבריו של המשורר הרומי הידוע הורציוּס בספרו סטירות: – In silvam non ligna feras." ליער אל תביא עצים";
ביוונית אמרו: "מי הכניס לאתונה ינשוף" – שורה מתוך המחזה "הציפורים" של אריסטופנס,.
באנגלית אומרים, בין השאר: to carry coals to Newcastle – לשאת פחם לעיר ניוקסל – בימי הביניים הייתה ניוקסל ידועה במכרות הפחם שלה.
כל שפה התאימה את הניב למציאות של דובריה.
הגענו אל העברית.
התלמוד מספר שכאשר ראו חרטומי מצרים את האותות והמופתים שעשה משה לפרעה כדי לשחרר את בני ישראל מעבדותם הם חשבו שאלה הם מעשי כישוף. הם תמהו מדוע הוא עוסק בכשפים בארץ מלאה בכשפים והגיבו במשל: "תבן אתה מכניס לַעֲפַרַיים?!" כלומר, אתה מביא תבואה למקום מלא בתבואה? ומשה השיב: "למקום של ירקות הבא ירקות". רש"י מבאר את דברי משה ואומר: "לעיר שגדל שם ירק הרבה הבא ירק שלך למכור לפי שמתקבצין שם הכל לקנות. הם אמרו לו דברי ליצנות והוא השיב להם בעניינם." עפריים – שם של עיר קדומה בְּשומרון שהייתה מרכז של אסמי תבואה. 'תבן אתה מכניס לעפריים' – אתה מכניס דבר שמצוי במקום בשפע ולכן מיותר, אין בו כל חידוש.
מנחם: תודה רבה, נורית אלרואי.
כתיבת תגובה