מנחם: שלום לנורית אלרואי. נורית, לא פּעם שומעים על אנשים שמתאוננים שהמצב בָּאָרץ הידרדר מאוד וְשֶכּבר אי אפשר לשׂאת אותו. "גָדְשָה הסְאָה" אומרים אחדים.
למה הם מתכּוונים?
נורית: גָדְשָה הַסְאָה או נתמלאה הסְאה או מָלְאָה סְאַת היִיסורים או הסֵבֶל – כּל אלה בּיטויים המציינים שהמצב כּבר איננו נסבּל. ועל מישהו ש'עבר את הגבול' בּהתנהגותו או בִּדבריו אומרים שהוא הִגדיש את הסְאה, מילֵא אותה עד מֵעֵבֶר לִשְׂפָתָהּ, כּמו בּבּיטוי 'מָלא וגדוש'.
סְאָה – אַחַת ממידות הנֶפח שהיו נהוגות בּישראל בִּימי קֶדם לִמדידת מזון או תבוּאה – 13 ליטר בּערך. "מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת" בּיקש אברהם מִשָׂרָה כּאשר בּאו אֲליהם שלושת המלאכים. ואם כּן, איך יכולה הַסְאה להתמלא או להיות גדושה? סְאה היא גם כּלי המדידה של המזון, וּבְהַשְאָלָה – כַּמות גדולה. כּבר בּתלמוד השתמשו בַּמילה הזאת בְּהַשְאָלָה. התוסֶפתא מספֶּרת שבֵּית שָמַאי גזרו על הציבּור שמונֶה עֶשׂרֵה גְזֵרות בְּבַת אַחַת. חכם מִתומכֵי בֵּית שמאי אמר על כּך: "בּו בַּיום גדשו סְאָה", כּלומר מילאו אותה יָתֵר על המידה. ואִילו חכם מִתומכֵי בֵּית הִלל הֵגיב: "בּו בַּיום מָחֲקו סְאָה" וכך גרעו אפילו מן הגזֵרות שכּבר היו קיימות, משום שֶכְּשֶעורמים ערֵמה גדולה מדַיי היא מתמוטטת.
גדוש והיפּוּכוֹ מָחוּק. וגם היום מי ש'מגְדיש את הַסְאה' "עובר את הגבול", וּסְאה מְלֵאה או גדושה היא בְּהַשְאָלָה מצב קשה מאוד.
מנחם: נורית אלרואי – תודה רבה.
כתיבת תגובה