על מקור הביטוי "פני הדור כפני הכלב" וגם אם כלב באמת נקרא כך כי "כולו לב".

מנחם: באולפן מנחם פרי ונורית אלרואי. נורית, כאשר רוצים לתאר את פורעי החוק, את המזלזלים בערכי המוסר, אומרים "פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב". – מניין האמירה הזאת?

נורית: מתברר שתלונות דומות על פני הדור היו גם בימי המשנה: "בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה… בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת חֵטְא… וְגָבְרוּ בַעֲלֵי זְרוֹעַ וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן" – כתוב שם, והסיכום: "פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכָּלֶב". אולי בחרו בכלב לציין חוסר הנהגה ואובדן דרך משום שהכלב הולך לפני בעליו כאילו הוא המנהיג, אך כשהוא מגיע לצומת הוא נעצר ומחכה לראות לאן ילך בעליו.

גם בימינו יש שמשתמשים בכלב לשלילה, ואומרים: כלב בן כלב, כלבה בעברית וכלבתא ביידיש על פי כלבתא בארמית. אבל המדרש רואה בכלב בעל חיים טוב דווקא. במדרש מימי הביניים על ספר בן סירא כתוב: "כשאדם (הראשון) הביא כלב לביתו שאל אותו חתול: מפני מה הבאת זה בחדרך? אמר לו: לפי שכולו לב." מובן שזהו משחק מילים בלבד. כלב היא מילה שמית עתיקה, בערבית – כַּלְבּ, ואין לה שום קשר ללב. הכלב נחשב לידידו הטוב של האדם, ולכן כתוב במדרש: "נקרא כלב כי כולו לב ונאמן לאדוניו."

ובאמת לא מגיע לו לכלב שישתמשו בו כדי לתאר מצב גרוע ויגידו שפני הדור כפני הכלב.

מנחם: נורית אלרואי, תודה רבה!