כלב יודע לקשקש או שהוא מכשכש? על ההבדל בין המילים הדומות והמבלבלות.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ונורית אלרואי. מתברר שהיום גם כלבים מקבלים כרטיסי ברכה ליום ההולדת. "שתהיה לך שנה מאושרת", כתבו בברכה כזאת, "… שנה של קשקושים בזנב."
קשקושים – בקו"ף. אבל עד כמה שאני מכיר כלבים הם מכשכשים – בכ"ף , לא?
נורית: נכון מאוד. מתברר שרבּים מתבּלבּלים בּין שנֵי הפעלים האלה, מִלְשון חכמים – לקשקש וּלכֿשכּש – וייתכן שתנועות הזנב של הכלב נראות להם כמו קשקוש על נייר. הכלב אינו יודע לקשקש, אבל הוא יודע היטב לכֿשכּש.
קשקוש בּקוּ"ף הוא אונומטופּאה, מילה המחקָה צליל כּלשהו, וּבֶאמת אַחַד הפּירושים של קשקוש הוא נקישה, צלצול הנשמע כּאשר מְניעים חֵפץ, למשל קשקוש פּעמונים או קשקוש של מטבּע בְּקופסה ריקה כּמו בַּפתגם הארמי אסתרא בְּלגינא קיש-קיש קריא – מטבע בּתוך כּד קורא קיש-קיש, מקשקש. היום בִּלְשון הדיבּור קשקוש הוא גם פּטפּוט וגם שִרבּוט חֲסַר משמעות.
לעומת זאת לַכּשכּוּש בְּכֿ"ף יש משמעות רק בִּשׂפתן של חיות – בְּעיקר של כְּלבים.
מהו כּשכּוש? אליעזר בּן יהודה כּותב בּמילונו: "כִּשְכְּשָה הבּהמה בִּזנבהּ – הֵנִיעתוֹ הֵנָה וָהֵנָה". אֶת הֶחתול, "הַמְכַֿשכֵּש בִּזְנָבו, מתגבֵּן וּמתחכּך", מוצאים בַּספר 'בֵּעמק הבָּכא' מאת מנדלי מוכר ספרים. כְּשֶכֶּלב מכַֿשכֵּש בַּזנב בְּדרך כְּלל זה סימן לִידידות, לשִׂמחה. כְּשֶחתול מכַֿשכֵּש בַּזנב הוא כַּנראֶה מרוגז ועלול לתקוף.
בִּלְשון ימֵינו בְּעיקר כּלבים מכַֿשכְּשים בִּזנבם אבָל לא מקשקשים בּו.
מנחם: כלב מי שמכשכש בזנב – תודה רבה לנורית אלרואי.
כתיבת תגובה